ראשי > כללי, לא עובדת בשביל אף אחד > צלחת הפטרי שעליה תוקם המשפחה החרדית

צלחת הפטרי שעליה תוקם המשפחה החרדית

זה התחיל בתגובתו של הרב השובב (מיקירי הבלוג) לפוסט הקודם, "זו מלחמה באויב החילוני, ובמלחמה, כל תכסיס יצלח." – זה לא שלא חשבתי על זה קודם, אבל זה נשמע אחרת כשזה נכתב מהמחשב של מישהו אחר ולא ממוחי שטוף הקונספירציות. אחר כך הגיעה התוכנית "מבט שני" עם כתבה על השתלטות החרדים על בית שמש, גם שם לא היה הרבה חדש, למעט הפראייר שהתחלף – הפעם אלו תושבי בית-שמש שרק שלושים אחוז מהם חרדים אבל ראש העיר שלהם, משה אבוטבול, הוא מאה אחוז חרדי. המסמר האחרון היה הרב גלויברמן שאמר אתמול לגלץ שהוא לא אוהב את המילה "חילוניים" ולכן כינה אותם "כלליים" (להבדיל מכל מיני חרדים, חרדלים, כיפות סרוגות וכיצא בהם).

אבל נחזור למבט שני, הדבר המטריד בתוכנית לא היה הסרט, זה, כאמור, היה די צפוי. אבל לאחריו התנהל דיון באולפן בהנחיית קרן נויבך (מיקירות הבלוג) שאליו הוזמנו ראש עיריית בית-שמש וח"כ ניצן הורוביץ. אפילו לא הטרידה אותי העובדה שראש העיר עבר כמי שלא אמר ולו מילה אחת אמת במהלך כל הדיון, גם לא העובדה שהורוביץ נקט בגישה הפולנית – אנחנו אשמים. הטריד אותי הנימוס המופלג שנויבך והורוביץ הפגינו כלפי אבוטבול ושהם כל-כך טרחו להדגיש באוזניו שלא היה עולה על דעתם להגיע אליו הביתה (כמשל) בלבוש "לא צנוע". זאת לא היתה התרפסות, חלילה, זה היה פשוט חוסר הבנה דרמטי של הסוגיה "עם מי יש לנו עסק".

תקשיבו לרב גלויברמן – אין כזה דבר חילוניים. אין אנשים שכופרים במושג הקדושה, אין אנשים שלדידם הכל הוא חול, אין אנשים עם ערכים חילוניים. יש רק אנשים שאין להם ערכים, הם כאלו – כלליים, כזה. בניגוד אליהם יש אנשים מוחלטים, אנשים שיש להם ערכים מוחלטים והם פסגת השאיפה האנושית כולה – אלו הם יהודים-אשכנזים-חרדים. הייתי מציירת אותם כפסגה שממנה אפשר רק לרדת אבל האמת היא שהחיים של כולם היו יותר קלים אם הדימוי המתאים היה פסגה. האמת היא שהאדם המוחלט איננו פסגה, הוא האופק, משהו שלעולם לא תגיע אליו – גם אם אתה נושא את הגן הנכון של הסיסטיק פיברוזיס.

בזמן שאתם קוראים את הפוסט הזה וחושבים לעצמכם שאם תלבשו גרביונים, תגדלו פאות ותוכלו בשבת אוכל קריר מהפלטה כבר תהיו אנשים מוחלטים, מישהו החליט שאישה יכולה להיות צנועה באמת רק אם היא לובשת אוהל שחור. ברגעים אלו ממש אנשים מוחלטים שורפים את שולחנות האוכל שלהם כי מישהו החליט שזו הדרך האמיתית להכשיר אותם לפסח. ברגעים אלו ממש מישהו מחליט שצריך להפריד פגיות, תינוקיות וחדרי לידה ליילודים בנים ויילודות בנות. כל חרדי שלא יכנע לגמחות/החמרות האלו מאט את קצב ההתקדמות שלו אל האופק, הוא אדם שמוותר על הערכים שלו ועל הסיכוי להיות אדם מוחלט. יתר העולם, מבחינת החרדי האשכנזי מורכב מאנשים ברמות שונות של ויתור והנחות מכולם הוא החילוני.

לכן, ברור להם כתפילת שחרית שבכל עימות/חיכוך/חילוקי-דעות האחרים יוותרו. זה אפילו לא שהם חייבים לוותר, פשוט לא אכפת להם. זה לא וויתור בעיניהם כי כל אי-הסכמה כזאת מקורה בעובדה שלצד שכנגד פשוט אין ערכים. אם אין ערכים אין על מה לוותר. כשקרן נויבך אומרת שהיא לא היתה מעלה על דעתה לבוא לביתו של חרדי בלבוש לא צנוע אבוטבול לא ממצמץ. מבחינתו נויבך לובשת מכנסיים וגופיה בזמנה החופשי כי אין לה ערכי צניעות ולכן כשהיא תבוא אליו הביתה היא חייבת לקבל עליה, לפחות זמנית, ערכי צניעות ולהתלבש בהתאם.

אם חילוני יגיד שרגשותיו נפגעים כשהוא רואה חרדי לבוש, יגידו לו שהוא סתם שונא חרדים. אם הוא יצפה מחרדי לשנות את מלבושו כשהוא בא אליו הביתה זה כבר יחשב לו כאנטישמיות וכל הסיטואציה תהפוך לשואה של ממש. אבל כשחרדי חש נפגע ממלבושים חילוניים אף אחד לא יאשים אותו בשנאת חילוניים, מאיזושהי סיבה משונה, אף אחד גם לא יבקש ממנו לכבד את מלבושי החילוני.

אולי משום כך לא עולה בדעתם שיש עולם ערכים חילוני וליברלי ובעולם הזה, למשל, האישה היא אדון לגופה – היא לא רכוש של גבר ולא אחראית על מה הוא חושב כשהוא רואה את השיער שלה, המרפק שלה או הכתף שלה. שכאישה חילונית לובשת גופיה ומכנסים קצרים זה בגלל יש לה ערכים והמלבוש הזה הולם את ערכיה. אז למה היא מוכנה לוותר על מלבוש התואם את ערכיה כשהיא מבקרת בביתו של חרדי? כי גם נימוס זה ערך חילוני-ליברלי ובנקודה זו של זמן היא מוכנה בשם הערך הזה ללבוש בגדים שאינם משקפים את ערכיה.

נויבך (כמשל) שבויה בעולם הערכים שלה בדיוק כמו שאבוטבול (כמשל) שבוי בעולם הערכים שלו. היא לא יכולה לדמיין עולם שבו נימוס נתפס כחולשה, כהוכחה להעדרם של ערכים. הוא לא מוכן לדמיין עולם שבו יש ערכים שונים משלו, מאיזושהי סיבה זה מאיים עליו מבחינה קיומית. במקביל, כמו שכתב הרב השובב, ובאופן אירוני, הוא מנהל מלחמה באוייב החילוני שהוא כופר בקיומו. מדי פעם (ובאמת, זה לא קורה לעתים כל-כך קרובות), הליברליות הפלורליסטית חייבת להתנער מהנחמדות המנומסת שלה והרבה לפני שהיא תחליט מה היא רוצה לעשות עם החרדי שכופר בקיומה, עליה להבין שמבחינתו היא סתם צלחת פטרי שעליה תוקם המשפחה החרדית.

מודעות פרסומת
  1. ליה
    30/03/2010 בשעה 11:06

    מילים כדורבנות. ניסחת עבורי את מה שלא הצלחתי לבד, בתקווה כבר לא אמצא את עצמי ספק מתנצלת על קיומי ולא מבינה למה. תודה!

  2. גיל
    30/03/2010 בשעה 15:28

    אבוטבול- זה פרענק. פרענקים לעולם לא יהיו חרדים אמיתיים. לחרדים אמיתיים יש קלאסה והם לא ברברים כמו יושבי הליצים במועצות המקומיות ומחרחרי הריב מטעם ש"ס בכנסת.

  3. 30/03/2010 בשעה 18:38

    גיל, לי זכורים אברכים דוגמת ואלס, אשכנזים למהדרין, שמתחבאים בשמו של האלוהים (שלא לדבר על הליצן החדש- ישן ליצמן)

    ואת, מה אומר לך- כל מילה זהב!
    חיבוק

  4. הרב השובב
    30/03/2010 בשעה 21:56

    לא ראיתי את התוכנית (בטעלעויזיע??), אבל מאוד משונה לי שגלויברמן מכנה אותם כלליים, לדידם של הגלויברמנים, אין דבר כזה חילונים, כולם יהודים שעדיין לא חזרו בתשובה.

  5. 31/03/2010 בשעה 01:11

    ליה – תודה על התגובה

    גיל – ברור שאבוטבול הוא לא חרדי אמיתי, זה הופך את כל העסק לכמעט טראגי. זה לא שלחרדים אמיתיים יש קלאסה, הם פשוט מצאו מי שיעשה עבורם את העבודה השחורה (הו, אירוניה), הפרענקים.

    עשבר – זה לא שאין חרדים-אשכנזים פושעים, זה שאבוטבול ודומיו לא מבינים שהם עובדים בשביל האשכנזים שלא סופרים אותם ובזים להם.
    חיבוקים וד"ש

    הרב השובב – עד יום רביעי בטח אפשר לראות את הכתבה (לא התוכנית ולכן גם לא את הפאנל) באתר הערוץ הראשון בתוכניות מוקלטות. גלויברמן (אני חושבת שזה היה הוא, אני מתנצלת אם פידחתי) דיבר בגל"ץ בתוכנית הביזאר של בני בשן ביום א' לקראת השעה שלוש (גלץ היו שותפים למבצע הקמחא דפסחא שלו או משהו כזה). הוא מנה שלל אוכלוסיות שלקחו חלק במבצע הקמחא דפסחא ואחרונים חביבים ברשימה שלו היו (ציטוט מהזכרון שלי): "אני לא אוהב את הביטוי חילוניים אז נקרא להם כללים".

  6. מרים
    31/03/2010 בשעה 02:10

    שלום רב!
    אני נגד כל קיצוניות. מה שתואר כאן זה מצד אחד החרדים הקיצוניים (יש חרדים שיודעים לכבד חילוניים ואיתם יש לי שפה משותפת. מצד שני אני מכבדת אנשים חילוניים ומקבלת אותם כבני אדם אך מצפה מהם שיכבדו גם את השקפת עולמי הדתי.
    למשל אדם חילוני המגיע לבית הכנסת כי אחד הילדים שלו עולה לתורה בבר מצוה שלות אני מצפה מאמו ללבוש כיסוי ראש וגם מאביו כיפה לכבוד ארון הקודש הפתוח בזמן התפילה ונוחתי לדעת בהרבה מקרים כי שמים פס על העיקרון הנ"ל.
    מצד שני, כאשר יהודי חילוני או דתי נכנס למסגד מוסלמי הוא מוריד נעליים לפני הכניסה, כי זה מה שנהוג במקום זה והוא לא מזלזל ויודע לכבד.
    למה הזלזול קיים בבית הכנסת?
    אני בעד שביל הזהב כפי שאמר הרמב"ם (אדם חכם מאד).
    שום קיצוניות היא לא בריאה וכמובן שום כפייה היא לא בריאה אך חשוב מאד שכל צד יכבד את השני ויקבל אותו כאדם.
    אני אתן דוגמה שאני מסוגלת לשכוח.
    אני בן אדם דתי אך מקבל גם את החילוני ומשתפת פעולה בפעילויות שונות.
    לפני שנים רבות כשלמדתי בתיכון כללי (לא יהודי) בחו"ל, הלכנו לבקר מורה שהיה חולה בשבת שגר בקומה גבוהה מאד.
    בכיתה היו 2 תלמידים יהודים חילוניים חוץ ממני שעלו במעלית.
    אני התעקשתי לעלות הרבה קומות ברגל בגלל השבת.
    שאר התלמידים הגויים שאלו שאלות וקבלו תשובות ולבסוף העריכו אותי.

  7. 01/04/2010 בשעה 00:03

    שלום גם לך
    גם אני נגד כל קיצוניות, תאמיני או לא. אנשים גסי רוח מפוזרים באופן שווה בכלל האוכלוסיה, להערכתי. אני בטוחה שיש לא מעט חרדים שיכבדו אותך, אותי ואת אשתי (כולל השקפות עולמנו) אבל הם יעשו את זה באופן וולנטרי, לא כחלק מהשקתפת עולמם הדתית/חרדית. לכבד זה גם לא כל-כך קשה, השאלה היא מה קורה שמתגלעים הקונפליקטים.

  8. דנה
    04/04/2010 בשעה 16:43

    יקירתי, אני חוששת שאני עומדת לפני הקמת מועדון מעריצות (הפניה בלשון נקבה מכוונת לבנות כל המינים כמובן) שלך. עלית על נקודה כל כך מהותית! הכבוד שאנחנו אמורים לחוש כלפי דת שלא מכבדת אותנו, התפיסה שחילונים הם פשוט אנשים ריקים – משל העגלה הריקה המטופש, כשבעצם חילוניות היא תבל ומלואה, רק שלא מלמדים אותה כמעט. וכמו שכתבת, זה מתבטא היטב בבקשה להתלבש צנוע מנשים במקומות דתיים. זו אחת הסיבות שאני נמנעת ממקומות כאלה. אני מרגישה שהם לא מכבדים את הגוף שלי. שהגוף שלי שם הוא משהו שיש לכסות, שכל חלק ממני ערווה (שהיא מקום נפלא, יולדת ילדים וגם עונג, אם כי בדרך כלל לא ביחד) שיש לתעב ולהטות את הראש כדי לא להסתכל עליה אם היא לא מכוסה כהלכה. ואם אני מעיזה לבטא את העמדה הזאת בפורום מיינסטרימי, אני מקבלת תגובות בנוסח "אני לא קיצונית, אני מתחשבת ברגשות אחרים". איפה גבול ההתחשבות? האם תשימי רעלה עם חריץ לעיניים כשיבקשו ממך? תסתמי כי עצם שמיעת הקול שלך פוגע ברגשות דתיים? ואיפה הפגיעה ברגשות שלי? חילוניים לפי התפיסה של הרב לעיל, משום שהם כל כך ריקניים, הם נטולי רגשות. שיחות כמו שאת מתארת רק מחזקות את החשיבה הזאת.

  9. רבקה
    12/04/2010 בשעה 02:43

    אני כ"כ רוצה לקצר בתגובה ולא יודעת אם אצליח
    קשה עליי קריאת הפוסט הזה(וחלק מתגובותיו)
    וכי למה?
    כן היי זאת אני(בת עמי מכירה,ממחוזות האלה):אשה-ועוד פמיניסטית ועוד רדיקלית
    מזרחית-ועוד כזאת עם עודף מודעות לכל מה שקשור בתורת גזעים
    יוצאת בשאלה-ועוד-כזו של ה"לא.כן"(כיפור.פסח)
    ואוטוטו סוגרת עשור ראשון של וותק-שראשיתו-כאב וסופו-לעיתים מדושן בעונג של ה"סתם" הזה..
    ולפעמים,כמו עכשיו,יש בו ניצוצות,שהיו של כאב ועכשיו הוא רק הציפוי,כי בפנים יש כלמיני שרידים של אמירות ומעשים ותקוות ותהליכים שהשיא שלהם,לעשור הזה,הוא להפוך לדבוקה אחת,של הבפנים הדחוק..

    אז לא,אני לא חושבת שהיה בסדר לתת לבן גוריון לנהל את הכביכול מו"מ הזה מול החזו"א(החזון איש)-שסופו כידוע בסטטוס קוו-רק כי לא ידע הלז להשיב לחרצובות הלשון של האחר בדבר עגלה ריקה ומליאה
    (אבל למה להוציא דיבה,ביננו,שום חילוני אחר,בראשית ה-90,לא יכול היה לשחק את התפקיד מוצלח יותר
    מה זה משנה אם מתרקמת לה מדינה?אוליי גם החילוני הזה אז האמין בירידת הדורות?והמד"ב לא היה מפותח דיו כמובן,מי פילל על תקשורת אנטי חרדית,על מצע חילוני סדור ועל פוסטים,בכלל?)

    מסתבר שהיום,בגלל אותו החטא של בן גוריון לערכים חילוניים כמו למשל השתבחות הדורות(אבולוציונית),
    אנחנו עדיין אוחזים בלהגיב-לההוא,שמזמן איננו כאן,החזו"א.
    אני מרגישה פספוס,miss understand במיטבו..
    כי אתמול כשהייתי מולם הם יצאו בהפגנות ענק-כי אף אחד לא שם עליהם קצוץ,הם מדברים ואיש אינו שומע..
    הם שוליים,שוליים מאוד,הם חסרים את הידע והמיומנות,והם לא יכולים לענות בעברית רהוטה ומובנת כשנהג אגד החילוני,באגד החילוני,צורח להוא(שהוא בטח רב,או לפחות ישיבע בוחער)רד לי מן האוטובוס,לא אתה,סבתא שלך..
    וזה גם כשמגיעים לרופא הזה,שלא ממש שש לענות(כי מה הם מבינים,זה לא שיש להם מעט מידע מהאינטרנט)וגם כמובן בבית החולים ההוא..
    אז הם מלאים בערכים,בטח,אבל כבר לא כ"כ בטוחים בעצמם..והכי קשה זאת השנאה הזאת והבוז,כי היום זה ברור להם שיש קצת על מה,הם אמנם יודעים קר"ש(קריאת שמע)אבל,עדיין,קשה *להם להגות:פוסט מודרניזם,ג'ימייל,אותיות באנגלית,חודשים למניינם ואוסטיאופורוזיס..ומה לעשות 2010….(סליחה,תשע"א)

    אז שוב אנחנו ממשיכים להיות היחידים שחוטאים-לערכינו,הפלורליזם,הבנת המורכבות,החיבה אל ה"סתמיות",החילון-שיש בו חלון ויש בו חילול וחלל-נשמוט אותם לרגע ויותר,כאילו לא עברנו יותר מיובל של חילוניות מבורכת,כאילו לא למדנו כולנו בתיכון את ביאליק-(סליחה אני באוטודידקט)ועדיין אנחנו מגיבים לחזו"א…..

    ושיסלחו לי החרדים של היום,הייתי רוצה לתת להם קרדיטים,לביטחון העצמי המופרז שמוצג כאן,אבל אני מעדיפה לחשוב על החרדים של ארץ נהדרת..הם דומים יותר לחרדים שאני מכירה מהאוטובוס לעבודה ואפילו לאלה שהכרתי מלפני עשור..אה ובעיקר- לאלה שזרקו עליי תפוח או למטפחת ההדוקה שנפנפה או ליורקי הקללות-בתפילת נשים בכותל המערבי(הפגנות כוח=בטחון?זאת בטח שאלה ממבוא למבוא לשיעורי פסיכולוגיה התנהגותית)

    ואם דיברתי על קרדיטים-הייתי נותנת קצת מאלה לחרדי-המתחדש-המזרחי,לא הייתי חושבת שהוא עושה את העבודה השחורה,גם לא הייתי חושדת שהוא סתם עושה ת'צמו חרדי-הוא כזה.חרדי ספרדי,(אפילו מישוב על טהרת עדות המזרח..ומפלגה מכובדת שמטרתה להימנע מעשיית חסד עם ראשי הד"ג-דגל,גימל..)-הוא פשוט נמצא בשלב מוקדם יותר בתהליך,זה הכל..
    הייתי נותנת להם קצת להתוותק בחרדיות,קצת זמן להדעיך ניצוצות.יותר זמן להשתכנז=להתפנט-פחות זמן לאינטרנט,פחות עברית מדוברת(-ופתאום אני מבינה למה אנחנו מוצאות אותם בולטים יותר..אחח הסקסיות..)

    נו,כמעט עשור של השלת התרי"ג הדתי הפף אותי לכואבת הצינית,זאת שבמקום להשתמש במילות כאב-מוצאת רק אג'נדות להתנגח בן..
    אז פטור בלא כלום אי אפשר,אני אתן איזה טיפ(גם זה מושג חילוני)
    תתחילו להסתכל פנימה בעגלה החרדית-אין בה מטען-יש שם הרבה תינוקות-חדשים,לגמרי חדשים..
    (ועזבו אתכן מכך שבעצם מדובר בספינה,עגלה מסתדר יופי)


    *כל ההכללות כאן הן לצורך הדיון בלבד,כל גוש מכיל אינדוודואלים ויש אינדוודואלים גם מחוץ לגושים:-)


    ובת עמי,את כותבת שנונה במיוחד,כיף לקרוא, גם אם אני לא מסכימה
    וסליחה מראש אם תגובתי קצת קשה ובטח הרבה מתישה..

  10. 06/05/2010 בשעה 16:12
  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: