ראשי > כללי, לא עובדת בשביל אף אחד > המשטרה נגד המצעד בירושלים – מאמר ב-nrg

המשטרה נגד המצעד בירושלים – מאמר ב-nrg

פורסם ב28/6/2010 ב-nrg

המשטרה נגד אזרחים שומרי חוק

הייתי אומרת ששמעתי כבר את כל הסיבות שמובילות אנשים להתנגד למצעדי הגאווה אבל אני לא אגיד את זה. לא, לא בשם איזה צניעות מזוייפת הנדרשת מכל אחד ובאופן מיוחד ממי ששייך לקהילה הגאה. אני לא אגיד את זה רק בגלל שאני כבר יודעת שטיעונים מגוחכים הם בור ללא תחתית. אבל בואו נחזור לדברים שכבר נאמרו בעבר, דברים שאני עצמי שמעתי עשרות פעמים לפחות. בין שלל הסיבות להתנגדות למצעד הגאווה יש את זו החצי מתחכמת, זאת שמתחזה לידידותית שטוענת שהכל סבבה, שבאמת, מה הבעיה שלנו? כבר יש לנו שוויון זכויות מלא אז על מה בדיוק אנחנו מפגינים? קבלו מילה של חפרפרת, יש גם לא מעט הומואים ולסביות שחושבים ככה. מסתובבים להם בקינג-ג'ורג' פינת אוויטה ורואים כוכב נולד ונצנצים. תפסיקו לבכות, תקפלו את הדגלים ותורידו כבר שיערות מהרגליים – אתן סתם מנסות למשוך תשומת לב ואתם עם הפאייטים, אתם רק מעודדים אותן. או כמו שאומרים אצלנו: אויש, תנוחי.

אז תראו איזה קטע, בבית הפתוח דווקא לקחו ברצינות את הביקורת והחליטו לבדוק, אולי באמת אפשר כבר לשים את השריון בתוך תיבה. מסתבר שלא, אפילו ששריון זה משמין – יש עדיין כמה מאות סיבות לצאת לרחובות להפגין, כמה מאות קיפוחים בינוניים, אי-שיוויונים קטנים, כזה. אז לא היתה להם ברירה והם הגישו למשטרה בקשה לקיים את המצעד בירושלים ממרכז העיר לכיוון הכנסת ובגלל שהכל באמת סבבה וזה המשטרה לא הסכימה. ולמה? ראשית כל יש ישיבה שאף אחד לא מכיר במסלול המוצע ואסור להפריע את מנוחת האברכים בין 2010 ל-2050. שנית כל, איכס הומואים! מה נראה לכם, שאתם יכולים ללכת באמצע העיר? אם השופט יכריח אותנו ניתן לכם ללכת לימק"א, ממילא יש שם רק תיירים. חוצמזה החרדים יעשו בלאגן והם גם יודעים איפה אפשר להשיג בירושלים מצ'טות, כמו שאתם כבר יודעים, אז אנחנו לא יכולים לערוב לשלומכם.

ככה זה עובד בארץ הקודש, מי שמבקש רשות הוא עבריין ואילו פורעי החוק הם החוק. אבל מה שבאמת יפה זה שהחרדים בינתיים לא אומרים מילה, שכן, צדיקים גמורים מלאכתם נעשית בידי שוטרים. הם אפילו עדיין לא איימו בפוגרום אבל המשטרה כבר יודעת שהם יתפרעו. ומבחינת המשטרה זאת לא סיבה להיות מוכנה ולסכל את ההתנהגות האלימה זאת סיבה לבטל ללא סיבה אירוע חוקי ולגיטימי.

נראה שהמשטרה קצת שכחה, אבל משהו קרה בשנה האחרונה. עד ה-29 ביולי 2009 היינו עשויים לגמגם, לשאול את עצמנו, לחשוד שמי שאומר לנו שהכל דבש באמת בא בטוב, לחשוב שאם לא נפריע לתנועה ולסדר היום השמרני גם הם לא יפריעו לנו. טוב, המשטרה אולי שכחה אבל אנחנו לא. אנחנו זוכרות. בדרך לעבודה, זוכרות. על הבר במינרווה, זוכרות. על הספה עם החתולה, זוכרות. לא נשכח גם ב-29 ביולי 2010 ונדאג שלכמה שעות גם המשטרה תיזכר. תיזכר שהמחבל מהבר-נוער עדיין מסתובב חופשי, תיזכר בחובתה להגן על חופש הביטוי של אזרחיה, תיזכר בחובתה להגן על אזרחיה שומרי החוק ולא להעניש אותם בגין האלימות המופנית כלפיהם. אם המשטרה לא תיזכר בזה בעצמה כדאי מאוד שבית המשפט יזכיר לה את זה.

למשטרה ולשאר המתנגדים למצעד יש לי רק דבר אחד להגיד. אני בטוחה שיש לכם סיבות מצוינות להתנגד אבל אם אתם באמת רוצים שנפסיק להניף דגלים פשוט תפסיקו לתת לנו סיבות להפגין.

מודעות פרסומת
  1. אליק
    01/07/2010 בשעה 08:24

    בסך הכל אני מסכים. למשטרה אין את הלוקסוס לבחור על מה מתחשק לה להגן ועל מה לא. יש חופש ביטוי, גם אם זה לא נוח לה.

    אבל מפריעה לי ההסתמכות האוטומטית על הרצח בבר-נוער. לפעמים נדמה שהרצח הזה הוא מה שהקהילה הייתה צריכה, שיחזיר לה את הסומק ללחיים. רודפים אותנו! הבה נתאגד ונצעד! ימיה היפים של ג'ודי גארלנד בסטונוול לא חלפו!
    הרצח, עד כמה שהוא נורא ומזעזע, לא מעיד על כלום, בעצם. לא ברור אפילו אם הוא פשע שנאה או פעולה של פסיכופט, ובוודאי שהוא לא זכה לתמיכה או ללגיטימציה ציבורית. הוא אירוע טראגי, אבל בשום פנים לא אירוע מכונן. זה לא מסוכן להיות הומו בתל אביב, גם אחרי ה- 29.7. כדאי למצוא טיעונים טובים יותר למצעד בירושלים.

  2. 06/07/2010 בשעה 23:58

    אליק,
    האמירות שלך קצת הומופוביות
    בתור התחלה אנחנו מדברים על מצעד שהוא הפגנה שמציינת, בין השאר, את יום השנה לרצח. מותר לציין את יום השנה לרצח, או שגם זה בעיניך ריקוד על הדם? אני לא יודעת איזה סיפור אתה מספר לעצמך בנוגע לרצח ועל איזה צרכים שלך עונה הסיפור הזה אבל גם אם זאת פעולה של פסיכופט זה עדיין פשע שנאה. לא מדובר על פעולה אימפולסיבית או על לוקיישן מקרי – זאת היתה פעולה מתוכננת היטב.
    אין לי מושג למה בעיניך זה לא אירוע מכונן, בכלופן, זה לא הסיבה לקיום מצעד בירושלים – זאת לא היתה הטענה שלי ובטח שלא הטענה של הבית הפתוח זה רק חלק מהתכנים שבהם ניטען המצעד.

  3. אליק
    09/07/2010 בשעה 10:22

    האמירות שלי יכולות להיות שגויות, אידיוטיות, רדודות, חסרות מעוף, חסרות הומור וגם מסוכנות, אבל אין בהן שום דבר הומופובי. נמאס לי מזה שכל עמדה או דיון נפסלים על הסף באמירה הגורפת "הומופובי": "זה לא טיעון, מה שהוא אומר. זה פחד טהור. אין מה להקשיב לו."

    לא אמרתי שום דבר נגד המצעד. אישית, אגב, אני חושב שהמצעד טוב לירושלים בגלל ירושלים והקיום החילוני המעורער בה, אם לא בגלל שום דבר אחר.

    אני לא אוהב את השימוש בטיעון של הרצח, בדיוק מאותה סיבה שאני לא אוהב את השימוש במילה הומופוביה: זאת דמגוגיה. זה טיעון שאי-אפשר להתמודד איתו. אם אנחנו נאלצים לפנות לשם, זה אומר שיש לנו בעיה בטיעונים הבסיסיים שלנו.

    • 12/07/2010 בשעה 12:10

      אתה אמרת: "לפעמים נדמה שהרצח הזה הוא מה שהקהילה הייתה צריכה, שיחזיר לה את הסומק ללחיים" – בתור חלק מהקהילה הזו, נעלבתי. אני אמרתי: "הומופובי" ועכשיו אתה נעלבת. אחרי ששיווי המשקל הקוסמי הושב על כנו בו נבדוק את הטיעונים שלנו ונחפש את הדמגוגיה.

      היית אומר/חושב שנועם שליט עושה הון פוליטי מהחטיפה של הבן שלו? הרי לפני כן הוא היה בנאדם אנונימי שגר בטיזל-לוך ועכשיו הוא כל יום בטלוויזיה נפגש עם ראשי ממשלות בכל העולם, חוסם את התנועה בכל הארץ. הרוויח ביג-טיים, לא? והילד שלו אפילו לא מת, עד כמה שאנחנו יודעים. אם נמשיך בקו הציני הזה, הקהילה 'הרוויחה' הרבה פחות מנועם שליט והפסידה הרבה יותר. אתה באמת חושב שיש מישהו שלא היה מוותר על כל הסומק הזה בלחיים, על כל אפשרות להשתמש בטיעון הזה של הרצח? לרמוז כאילו מישהו בקהילה שלא לדבר על הישות שהיא 'הקהילה' מה-זה מבסוט מהמצב, זה לא דמגוגיה?

      ואם נשאיר רגע בצד את העלבונות ואת המריבה על מה זה דמגוגיה, יש פה סוגיית התנהלות שאפשר להתווכח עליה ברמת ה-מה-נכון-לעשות. הרצח התרחש, הפושע טרם נתפס – אלו העובדות. נשאלת השאלה איך עלינו להתנהל בתנאים האלו – על הסקלה שבין לשבת בשקט ולחכות שהמשטרה, הפרקליטות ובית המשפט יעשו את עבודתם לבין לצרוח כל הזמן בכדי שאף אחד לא יוכל לשכוח את זה אפילו לשניה (בהנחה שאפשר לעשות כזה דבר בכלל) יש ספקטרום כמעט אין סופי של אפשרויות פעולה – ואחרי שגמרתי להעליב אותך (כי גם אני בנאדם) זה מה שניסיתי לשאול אותך, אתה באמת חושב שלא צריך/אסור להזכיר את הרצח בכלל ובשום פנים או שאנחנו מתווכחים על המינון?

      בת-עמי

  4. אליק
    01/08/2010 בשעה 20:05

    …אלא שנועם שליט הוא אדם פרטי, ו"הקהילה ההומולסבית" היא גוף פוליטי. תסלחי לי על הציניות, אבל קשה לי להשוות את כאבה של משפחת שליט עם כאבו של גל אוחובסקי, אפילו שגלעד שליט בכלל לא מת, אולי.

    אבל אני לא עד כדי כך רקוב. כל אדם נורמלי היה מוותר על הרצח הזה גם עבור ה"תועלת" ההסברתית המפוקפקת שיצאה ממנו. אפילו אוחובסקי. זה ברור לי. הטיעון שלי הוא בכלל טקטי – אני חושב שהניסיון ההסברתי-תעמולתי לסחוט מהרצח הזה את כל האהדה שרק אפשר, יפעל בסופו של דבר לרעתנו. אם קיימת הומופוביה אמיתית, אם אנשים מוכים בבתי קפה ירושלמיים אחרי המצעד, אם שופטים מתעללים באב ביולוגי רק כי הוא הומו, אם זכויות אזרח נשללות מהומואים ולסביות – בואו נשים את זה על השולחן. זה פחות ניצח, אולי, אבל יותר חשוב: אין אווירת רצח ברחובות. אני לא חושש שיירו בי כשאני הולך ל"חברותא". המשטרה לא מצליחה לפענח את הרצח הזה לא בגלל ש"זה הומואים, למי אכפת" – אלא בגלל שכמעט בלתי אפשרי לפענח פעולה של פסיכופט יחיד, ללא תמיכה, ללא ארגון מאחוריו. תראי כמה זמן לקח להבין מי הרוצח של דנה בנט.

    בואו נשים את הדברים החשובים בחזית. אפשר להרכין ראש, חשוב לזכור, אבל לא צריך להפוך את מקרי השוליים למסר.

    • 03/08/2010 בשעה 21:21

      כמעט השלמנו, נכון?
      אז לא כל כך בא לי להמשיך לריב, אני רק אנסה להתווכח עוד קצת ברוח טובה

      נועם שליט כבר לא אדם פרטי ו"הקהילה ההומולסבית" היא לא גוף פוליטי – יש בתוכה ארגונים ואנשים פוליטיים אבל בחלק גדול מהזמן היא פשוט אוסף של אנשים פרטיים. משפחת שליט מאידך מנסה לייצר הון פוליטי מהסיטואציה, גם אם כולו מכוון להשבתו של גלעד.

      אנחנו שוב חוזרים לשאלת המינון. ברור שמינון יתר עלול לגרום לפירכוסים אבל גם מינון חסר הוא לא בדיוק טקטיקה נכונה או מוסרית. בסופו של דבר הוויכוח הזה התחיל מהטענה שלי שהרצח בבר נוער שינה את הסטייט-אוף-מיינד של אנשים רבים בקהילה ושגם אם חזרנו לשיגרה זה לא אומר ששכחנו או ש'חפיף'. בעיניך זה עדיין סחיטת לימון האמפתיה עד תומו?

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: