ראשי > כללי, לא עובדת בשביל אף אחד > עשוי להכיל גלוטן

עשוי להכיל גלוטן

אפתח בקריאה נרגשת לקוראות אשר מעבר לקו הירוק – תנו גז, ברקס זה ללוזרים. או במילים אחרות, אם מישהו מסנוור אתכן מאחור, תעשו לו יאללה-ביי (יש לכן את הקב"ט בחיוג מהיר, נכון?).

ובנימה הרבה פחות תמוזית, יורד גשם!

עכשיו, נבחרות ישראל בכדורסל עלו לאליפות אירופה מי יותר בסטייל (הבנות) מי קצת פחות בסטייל (הבנים), הילדות בגן (חלקן מרוצות מאוד חלקן מאוד לא מרוצות) ואני עם קפה וטורטית אבל בלי מטען לסלולרי ונדמה לי שאין זמן יותר טוב מזה לצאת מארון: אני לא שמלאנית.

בצעירותי הייתי ימנית של ממש אבל היום אתאמץ לתפוס בלאטה על המפה הפוליטית רק אם תתלווה לזה איזה עבירת שוחד והפרת אמונים או לפחות רישום כוזב במסמכי תאגיד. מכיוון שאף אחד לא ישלם לי רק כדי שאטרח לנקוט עמדה פוליטית כלשהי כנראה שאאלץ לעבוד בשביל מעטפות עם מזומנים. מכיוון שהביקוש לארכיאולוגים הוא די נמוך בעונה הזאת (כלומר בעשרים השנים האחרונות) כנראה שאמשיך להיות עקרת בית גרפומנית ומתוסכלת שנהנית להתעצבן על כולם.

ועכשיו תור השמאלנים.

הם לא רוצים להופיע בהיכל התרבות החדש באריאל, ואפילו לא רוצים שיצירותיהן הקדושות יעלו על הבמות ש

הבמה הישראלית בתל דן (פויה, בשביל מה בניתי לכם מקדש בירושלים?!)

טרם הוסרו מעל אדמות ממלכת ישראל של בית עמרי (סליחה, הלצה). תמיד מנחם אותי לגלות את אלי ישי הקטן שמציץ פתאום ממיטב שמאלנינו, את הבורות, הטיפשות והפחד שמשותפים לאליטות המתוחכמות ולצופי כוכב נולד חסרי הפאסון. ביום ראשון בבוקר, כשהסיפור הזה התחיל להתגלגל נקלעתי לדקות מתות של ערוצי הרדיו שמשדרים מוזיקה ללא הפסקה (למעט ההפסקה לפרסומת), כך יצא שזיפזפתי בין גל"צ לרשת ב' בשעה שמונה ועשרים כדי לגלות שגרייט מיינז טינק א-לייק וברגע זה ממש כולם, כאיש אחד, מוטרדים מחרם האמנים. בגל"צ זיהיתי את קולה של שרת התרבות, המדע והספורט שאמרה כל מה שאפשר לצפות משרת תרבות, מדע וספורט להגיד וב-ב' ליעלע שמאלן-אמן-תורן שאת קולו לא זיהיתי אבל טען שהוא לא מונע מתושבי אריאל לרכוש קצת קולטורה שכן יש להם כבישים מצויינים (רוצה לומר, כבישי אפרטהייד מצויינים) והם יכולים לבוא ולחזות בזיו השכינה גם על חורבות הבימה המתחדשת.

טיעון מקסים והשבוע שחלף רק הגדיל והעצים את קסמו. ראשית, זאת יודע כל ילד במגמת תיאטרון, אוטובוסים זה ללוזרים ותרבות זה רק בשביל מי שיש רכב בבעלותו. שכן, גם אם הכי אין לך מושג מה קורה מרידינג וצפונה אתה יכול, בלי פחד, לשים את הסושי שלך על ההימור שהרכבת האחרונה לאריאל יצא קצת לפני סוף ההצגה של עדנה מזי"א. שנית, הכבישים שם מצויינים אבל גם מסוכנים, והשבוע החולף הוא רק תזכורת, אבל משום מה אין מצב שהאמן-שמאלן-תורן פשוט יגיד שהוא מפחד לנסוע לאריאל, תמיד עדיף להתהדר בנוצות אידיאולוגיה ולצאת גיבור ישראל השפויה והדמוקרטית ולא איזה קורבן שלום לוזר עם כתמים של דם על החולצה.

עד כאן פחד.

בואו נגיד את זה ככה, פרנסי היכל התרבות החדש באריאל לא בונים על האמריקן אקספרס של נוער הגבעות אז למי בדיוק מכוונים מלכי הכיתה, הספרי וגוב, את החרם שלהם? שמא לכצל'ה? ואולי דווקא לבן-ארי, קצובר, וולרשטיין או שבכלל אלו מרזל וגרטל? למרבה האירוניה, היחידה שתפגע מהחרם הזה זו מסעודה מאריאל. אף אחד לא אוהב לדבר על זה, לא הימין האידיאולוגי ולא השמאל האידיאולוגי אבל היישובים ביהודה ושומרון מלאים מתיישבים יהודים שנאלצו לבחור בין הקו הירוק לקו העוני. ולא מדובר רק על ישובי איכות-חיים-חמש-דקות-מכפר-סבא אלא גם על מה שניתפס כלב ליבה של ההתיישבות הדתית-ימנית-אידאולוגית: עפרה, עלי, קרני שומרון, קריית ארבע ויקיר. העניין הוא שאם הם היו גרים בתוך גבולות הקו הירוק ממילא לא היו יכולים להרשות לעצמם הצגה בהבימה, הקאמרי או הקומקום, אז יוצא שהויברגר, מרון וטיראן ממילא לוקחים מהם משהו שמעולם לא היה שלהם אבל הם בכלל לא יודעים את זה.

עד כאן בורות.

אם היו שואלים את מסעודה מאריאל יתכן שהיתה מעדיפה שתקציב התרבות של העיריה ילך לעוד חוגים במתנ"ס, אבל לא שאלו אותה (יכול להיות שזה קשור לעובדה שמדריך הקפוארה לא הסכים שיצמידו לו לתחת לוחית מוזהבת שעליה חרוט שמו של תורם) ובנו היכל תרבות. בעוד כמה שנים הוא כנראה יתחיל להתקמט בפינות, כמו שקורה לכל היכל תרבות המוכר למדע, אבל עד אז יעשו באריאל כל מה שצריך כדי שהוא יעבוד בפול-ווליום. מי שחולם שבעקבות החרם הזה יצמחו השמיר והשית על קירותיו וההיכל יעמוד בשיממנו עד שנחזור לגבולות 48 מומלץ לו שיחליף בטריה לשעון המעורר. עם דרור קרן או בלעדיו ההיכל יעבוד (וזה אחרי שיוותרו שם גם על המופע שובר הקופות של המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטה הפתוחה) ויציג את התכנים המאתגרים מהמופע החדש של פאבלו רוזנברג, הצגות התיאטרון של מכלל אמונה לדורותיה או את מיטב הרפרטואר של תיאטרון אספקלריא. אז במקום קצת ביקורת תל-אביבית דוקרנית יקבלו נעים מתנחלי בגב – ההפסד כולו שלהם.

עד כאן טיפשות.

או שאולי הטיפשה זאת אני שחושבת שהמחזות של גוב, הספרי ומזי"א עשויים להכיל מידע על אלרגנים, ביקורת או קוצים?

מודעות פרסומת
  1. אורית
    02/09/2010 בשעה 16:10

    לא טיפשות פשוט קוצר ראיה מדעת והגחכה מדעת של העיוות וההשחתה שבה אנו חיים.

    מדינת השטחים היא מדינת אפרטהיד. מתנחלי אריאל חיים תחת חוק ליהודים בלבד ונוסעים בכבישים ליהודים בלבד (ולכן הם הרבה פחות מסוכנים מכבישים אחרים – הוכחה למשוכנעים שאת האפרטהייד יש להעמיק), שכנהם הם נתינים נטולי אזרחות, הם לא יזכו לבוא בשעריו של היכל התרבות החדש. אריאל מתרחבת על חשבונם כל הזמן. להם אין תכניות מתאר ופיתוח, נהפוכו.

    נכון, תושבי אריאל אינם אשמים בכל אלה יותר מכל אזרח ישראלי אחר בעל זכות הצבעה, ללא תלות במקום מגוריו. אבל צודקים מאד האמנים שלא רוצים בעבודתם לתרום לנורמליזציה של משטר האפרטהייד. צודקים אלה שלא רוצים לקחת חלק בהצגה שמדובר בעוד עיר במדינה נורמלית, הצגה שכולה תלויה בהעלמת הנתינים בסביבות אריאל והמשטר שהם חיים בו מהעין. כי לקחת חלק בנורמליזציה זה לקחת לשתף פעולה עם השיטה האיומה של אזרחים ונתינים, עם ההפרדה, עם הבוז לדמוקרטיה. אם לא היו לנושא גם פנים אחרות (בדמות המתנחלים מהמעמד הבינוני נמוך), לא היתה כאן דילמה. אבל כמו בכל דילמה, ראוי שתשאלי את עצמך כד מתי? עד איזה גבול אפשר לשתף פעולה עם הכיבוש בשם שיקולים אחרים (שאני בהחלט מכירה בחשיבותם).

    טוב עשו השחקנים והמחזאים שהעלו את הנקודה הזו. שאמרו שיש גבול כזה וסימנו אותו עבור עצמם.
    את יכולה עדיין לחשוב שזה צעד שבו הנזק גובר על התועלת, אבל טוב עשו אנשי התאטרון שסרבו להניח לכיבוש להפוך שקוף, שהזכירו לכולם שבמקרה הטוב יש כאן דילמה שלסוע, להיכל התרבות באריאל זה לא כמו ליסוע להיכל התרבות בכרמיאל.

  2. אורית
    02/09/2010 בשעה 17:04

    ואגב אשתי היקרה, להגיד שאת עומדת לצאת מהארון ואז להכריז שאת לא שמאלנית, זה בערך כמו להגיד שאת יוצאת מהארון ואז להשתמש בהגדרה העצמית שבה השתמשת לפני הרבה הרבה שנים, בגלקסיה רחוקה רחוקה בתחילת הכרותנו הוירטואלית (אפילו אני מתקשה להזכר בדקויותיה המפותלות).
    לא נורא, בסוף שוב בסוריה יצעד הפלמח ואת תצאי מהארון באמת

  3. 05/09/2010 בשעה 08:46

    ילדות, לא לריב, אנחנו בתקופת סליחות! (הייתי חייבת 🙂 )

    אני לא יודעת לנסח טוב למה לא נוח לי עם החרם על אריאל. אולי זה מכיוון שלא משנה בכלל מהי עמדתי בנוגע להתיישבות / התנחלות / הרחבת מרפסת כזו או אחרת, ומידת הלגיטימיות שלה, פשוט קשה לי עם טקטיקות של חרם.

    איך שאני רואה את זה, חרמות לוקחים אותנו למקום קיצוני ואלים, במדינה קיצונית ואלימה ממילא, ומעבר לזה, הם יוצרים מצב בו דווקא אלה שעקרונית מסכימים עם המחרימים, רואים עצמם מחויבים להקצין עוד יותר.

    בספר יהושע כתוב על עכן (אני מקווה שזכרתי נכון את השם), שלא מילא עד הסוף את החרם על עמלק והשאיר אדם אחד בחיים. על החטא הזה הוא ובני משפחתו נמחקו. בדיוק זו ההקצנה ממנה אני יראה. מה עוד שחרם זה "הונאת דברים", תזכרו את תנורו של שחקנאי.

  4. אורית
    05/09/2010 בשעה 10:06

    נועה,
    חרם, זאת מילה של מי שבא מתרבות של חרמות ומחבב אותה.
    אני פשוט לא רוצה לעבוד באריאל, כמו שאני לא קונה מוצרים מההתנחלויות (לא שאני עושה את הקניות בבית הזה), לא רוצה להשתתף בנורמליזציה של הכיבוש (בעיקר כלכלית, כי בניגוד למי שחרם הוא חלק בלתי נפרד מעולם האסוציאציות שלהם, אני פשוט מטריאליסטית).
    אני מאד מבינה את עוויתות הבטן של מי שבגילגולי עיניים ומתק שפתיים של אחדות והמנעות מקיצוניות, מבקשים מהם להשתתף במפעל הטישטוש והבאנליזציה של הכיבוש, שם להזכירך נעשים מעשים הרבה יותר קיצוניים מ"חרם". לא רוצים!

  5. אורית
    05/09/2010 בשעה 11:53

    ונועה,

    לא שאני חושדת שלא תגיעי לבד אבל:

    "הדיבור התקשורתי על "חרם" מיותר ומזיק. מותר "להחרים", ו"חרם צרכני" הוא חשוב ומועיל (למשל של מוצרים שנעשו תוך התעללות בבעלי חיים, או חסות מגוש קטיף כשזה היה על שטח כבוש). אבל עצומת התמיכה בשחקנים אינה עוסקת בחרם אלא בהבעת עמדה מוסרית פוליטית על ידי המנעות. מי שרוצה להביע את שלילת הכיבוש, ואינו רוצה לקבל עליו אחריות מוסרית לו – מכריז כי הוא מדיר רגליו ממנו. פשוטו כמשמעו."

    http://www.notes.co.il/orit/69347.asp

  6. משתמש אנונימי (לא מזוהה)
    15/09/2010 בשעה 20:18

    בת עמי, בלי קשר לזה שאני מסכים עם מה שכתבת, את כותבת ממש יפה.
    נועה, עשית קצת סלט בענין הסיפור של עכן. עכן סתם גנב כמה דברים מהשלל (לא של עמלק אגב), ובאמת נדפק בגלל זה. הסיפור עם עמלק שייך לשאול שחמל על המלך אגג, ושילם בנפילה בגלבוע.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: