ראשי > כללי > קארמה אינטר-דיסציפלינרית

קארמה אינטר-דיסציפלינרית

כארכיאולוגית, אני תמיד עומדת תמהה, נפעמת ונבוכה מול קולגות מכובדים ובעלי שם שלא מסוגלים להבין איפה נגמר המחקר ומתחילים האמונה שלהם או דעותיהם האישיות. הם עובדים חודשים ושנים ובמקום להסביר את הממצאים בהקשרם הארכיאולוגי הם מתחילים לספר לי איך זה מוכיח את האמור בפסוק זה או אחר בספר שופטים. כשהם עושים את זה כקריצה חייכנית לעבר הספונסרים שלהם מעמותת 'אלעד' זה בעיני פאתטי עד לא אתי. אבל מה שבאמת מביך זה שחלקם הגדול עושה את זה בתום לב. הם למדו שלוש, חמש או עשר שנים, הם עוסקים במחקר כבר 20 שנה ויותר והם עדיין לא מסוגלים לטעון טענה מדעית שהולמת את הדיסציפלינה שלהם בעיקר כשזה מגיע למקרים שבהם הטענה המדעית מתחככת בתנ"ך, בברית החדשה או במשנה והתלמוד.

וראו זה פלא, בפרץ קארמטי מפתיע אירעו אתמול שני מקרים שעולה מהם שלא מדובר במחלה של ארכיאולוגים, זה קורה גם בתחומים הרבה יותר יוקרתיים. מה תגידו על המדען הראשי של משרד החינוך שלא מאמין באבולוציה? אולי הוא לא אשם, רבים (והוא ביניהם) מכנים אותה 'תורת האבולוציה' – יתכן שהמדען הראשי לא הבין שמדובר במדע? הנה דברים שכתב אותו מדען ראשי, ד"ר גבי אביטל לפני מספר שנים (חלקם לפני שגדעון סער, שר החינוך, מינה אותו לתפקיד אז ברשותכם אני לא אכנס עכשיו לשאלות כמו – האם מוטב היה לפטר אותו עוד לפני מינויו ומה עוד עושים שרים וח"כים כדי לרצות חברי מפלגה): "אם בספרי הלימוד יכתבו באופן מפורש שמוצא האדם מהקוף – ארצה שהתלמידים ייחשפו לדעות אחרות ויתמודדו אתן. יש הרבה אנשים שלא חושבים שתורת האבולוציה היא נכונה".

כה אמר הד"ר לאווירו-דינמיקה – האבולוציה היא 'דעה' ויש הרבה אנשים שלא חושבים שהיא נכונה. מה שמעניין זה שכשזה נוגע לאחרים הוא דווקא כן ממליץ להם לבדוק את הבסיס המדעי לטיעוניהם. תראו למשל את מה שהוא אמר בנוגע לתיאוריה של ההתחממות הגלובלית: "הייתי מציע למדענים לא להשתתף במסע ההפחדה שכל כולו נשען על בסיס מדעי מפוקפק".

מסתבר שד"ר אביטל לגמרי מודע לקשר שבין מדע ועובדות והוא בהחלט מסוגל להאשים אנשים שהם לא הוא בכך שדעתם/אמונתם האישית או אינטרסים כאלו ואחרים (כלכליים, פוליטיים – מה שלא תרצו) גורמים להם לייחצן במרץ תיאוריות מדעיות בלתי מבוססות. ונשאלת השאלה: האם יכול להיות משהו גרוע יותר ממדען שלא מאמין במדע? ונתשבת התשובה: נראה לי שכן. נגיד, שופט שלא מאמין בצדק ובמערכת המשפט. בדיוק אתמול, יום אחרי שסער פיטר את המדען הראשי שלו קבע השופט ישעיהו טישלר (מבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע) שבעיני החוק אין דבר כזה זוגיות חד מינית. כבוד השופט ישב על המדוכה בענייני ירושה – הלך לעולמו איש אקדמיה ארוניסט שבעשרים השנים (!) האחרונות קיים קשר אינטימי עם גבר. בצוואה שהשאיר המנוח הוא מוריש את כל רכושו לאחותו האהובה אולם בן זוגו דרש לקבל גם הוא זכויות בנכסיו. עכשיו נסוב הדיון סביב הביטוי "גבר ואישה" שמופיע, עד כמה שהבנתי משגת, בחוק הירושות ומשמעותו שלעניין ירושה לא צריכים להתקיים קשרי נישואים בין בני זוג. כלומר, עתירה מאוד לגיטימית, אפילו בעיני טישלר, לו אך היתה מוגשת על ידי אישה.

ובכן, מר טישלר היקר לא יכול היה להסתפק בפסיקתו לטובת האחות (וגם עורך הדין המרושע של האחות לא הסתפק בלחגוג את שכר הטרחה שלו וטרח להביע את שביעות רצונו בדרך הבאה: "מדובר בהחלטה חשובה הקובעת קביעות ברורות הנוגעות להיעדר פריצת מסגרת החוק בנוגע לירושת חד-מיניים") מאחר שערכאות גבוהות יותר (נגיד, המחוזי והעליון) כבר קבעו תקדימים הפוכים במקרים שנדונו לפניהם בעבר. רק שטישלר לא הסתפק בטענה שהוא איננו מקבל את פרשנותו של השופט ממן (בית המשפט המחוזי בנצרת) לביטוי "גבר ואישה". וכך כתב ממן: "כל מי שמקיים חיי משפחה ואינו נשוי ייהנה מהוראות החוק. ממילא באים בגדר זה ידועים בציבור בני אותו מין".

אבל לא. הוא, הטישלר, לא הסתפק בכתיבת פרשנותו המשפטית, כדלהלן: "דעתי היא שפרשנות לגיטימית של הביטוי 'איש ואשה' מאפשרת רק מסקנה אחת: זכר ונקבה." אלא התעקש לשים אותה בהקשרן של דעותיו השמרניות/הומופוביות באמצעות אנלוגיה משונה למנעול ומפתח: "ניסיון החיים מורה אותנו, שמפתח שאינו מתאים למנעול, יותיר אותנו עם מפתח לחוד ומנעול לחוד ולא ימלא את יעודו. מי שמחזיק בו לא יצליח לפתוח את המנעול שהוא רוצה בפתיחתו. השימוש במפתח צריך להיות מושכל, שאם לא כן, עלול המפתח להישבר – וגם המנעול להינזק". הוא קובע כי "התביעה אינה אפשרית, לא מן הבחינה העובדתית ולא מהבחינה המשפטית".

כלומר, הוא לא באמת התהפך שבע פעמים, כלשונו של השופט חשין, בניסיון להבין את הפרשנות של השופט ממן. הוא פשוט יודע מה הוא חושב על זוגיות חד מינית – היא אינה אפשרית מהבחינה העובדתית ולכן, לשיטתו, היא אינה אפשרית גם מהבחינה המשפטית. אם תרשו לי לחטוא בניחוש ובניבוי נראה לי ש זה לא הדבר היחיד שהוא יודע. הוא יודע גם שהעותר יערער לערכה גבוהה יותר וזו תקבל את עתירתו. החלטתו של טישלר תבזבז את כספם של שני הצדדים בסיבוב נוסף של מאבק משפטי(אבל היי, לפחות לעורכי הדין תהיה פרנסה), את זמנו של בית המשפט ואת כספה של אשתי, משלמת המיסים. אבל היי, הודות לטישלר אני לא צריכה להיות מוטרדת מזה, זה ממילא לא הכסף שלי.

נחש+מטה+מדבר=יציאת מצרים! והתארוך? במקרה הטוב אברהם אבינו אבל אל תהיו קטנוניים - בדרנות דיסציפלינרית במיטבה

מודעות פרסומת
:קטגוריותכללי
  1. זוהר_ד
    06/10/2010 ב- 23:43

    הטמטום הזה הורס לי את הבריאות. מילא להתמודד עם החברה שם בחוץ, אבל להצטרך להגן על עצמך מפני מוסדות המדינה הרשמיים? בלתי נתפס שזה קורה שוב ושוב .

    • 07/10/2010 ב- 01:32

      כי בתכלעס גם מוסדות המדינה ובעיקר מי שמאייש אותם הם החברה-שם-בחוץ. אי אפשר שמוסדות המדינה יהיו שוויץ כשהמדינה עצמה היא קזחסטאן.

  2. אליק
    07/10/2010 ב- 00:38

    את שופכת את קיתונות חרונך הצודק באפיקים שוליים, אם מותר לי להתערב.

    רוב הדברים שאמר הד"ר גבי מהשמו הם בגדר הסביר. ההתחממות הגלובלית היא דת יותר מאשר תופעה מדעית, ומותר לפקפק בה (קחי לדוגמא את פרופ' ניר שביב מהאוניברסיטה העברית. לא דתי, לא מתנגד לאבולוציה).
    כל דיוני האבולוציה הם לדעתי אמריקניזציה לא רלוונטית. זאת תיאוריה שהתקבלה באופן נרחב, ואם רוצים לתקוף אותה בשיעורי ביולוגיה, מוטב לעשות את זה עם מוטיבציה מדעית ולא עם ספר בראשית. אבל כל זה די בולשיט: בניגוד לאמריקה, אין גדודי חרדים שנאבקים באבולוציה, אין דיון ציבורי סוער בנושא, ובאופן כללי, מומלץ לשתות הרבה מים ולא להזריק אטרופין. אם גבי לא אוהב את האבולוציה, זה טיפשי, אבל לא באמת מסוכן.

    ולגבי השופט – הוא מביע עמדה אנטי ליברלית, בדיוק כפי שהשופט ממן הביע עמדה ליברלית. זו וגם זו בעייתיות. בסופו של דבר, זה אינו תפקידו של בית המשפט – אנחנו צריכים לסגור את הדברים האלה כראוי, בכנסת.
    ולגבי האקדמאי הדפוק, זכרונו לברכה, אם אתה חי עשרים שנה עם מישהו ולא טורח אפילו להזכיר אותו בירושה שלך כי אתה חושש ממה שיגידו השכנים שלך בעומר או בפקולטה למדעי האספסת, אז אתה לא ראוי. אני לא מבין את מי שחי איתו ככה. את לא צריכה להיות מוטרדת מטישלר, את צריכה לחתום על הסכם ידועה בציבור. וחתימה טובה.

    • 07/10/2010 ב- 01:58

      לא רק שמותר לך להתערב, חסר לך שלא תעשה את זה

      בסופו של דבר הבעיה עם ד"ר מה שמו היא שהוא מטומטם. אתה יכול לחשוב שהעובדות והממצאים אינם מצביעים על התחממות גלובלית או על אחריותו של האדם לעניין אבל להגיד לעיתון שאתה מקפיד לזרוק את בקבוקי הפלסטיק שלך עם כל האשפה זה גובל בפיגור סביבתי. באשר לאבולוציה, בגירסה כזאת או אחרת כל המדענים הרלוונטים בעשורים האחרונים מקבלים אותה. אגב, הנה עוד נקודת השקה מעניינת בין ארכיאולוגיה, האבולוציה וההתחממות הגלובלית: עם תום תקופת הקרח האחרונה נעלם גם האדם הניאנדטאלי והשאיר את העולם לחסדי ההומו-ספיאנס שמזה 23,000 שנים מבשל את העולם על אש קטנה. הסיבה היחידה שבגינה ד"ר מה-שמו לא יכול להיות מדען ראשי של איזשהו משרד היא שהוא לא מבין את היחס (הלא קיים, כן?) בין מדע לדעה.

      לעומת זאת הבעיה האמיתית עם השופט היא שהוא חושב שפסקי דין הם הבלוג שלו.

      באופן אישי אני לא מוטרדת מטישלר, פחות בגלל הסכם הממון שלנו ויותר בגלל שכל הסיסמאות של חשבון הבנק שלנו נמצאות אצלי, בראש.

  3. 07/10/2010 ב- 01:02

    בת עמי, כבר כמה זמן שאני קוראת את הבלוג שלך, ותמיד את מותירה אותי משתאה: אי אפשר, פשוט אי אפשר "לתייג" אותך, כיוון שאת כותבת לגופם של דברים, ברציונליות מרשימה שאיננה נכנעת להטיות/ אמונות/ דעות אישיות למיניהן. וזה נדיר.

    בעניין המדען אני מסכימה אתך. גם בעניין השופט, כמובן. ובכל זאת, כמו המגיב שלפני, בעיקר מרגיז אותי בסיפור מאתמול דווקא המנוח (עד כמה שאפשר לכעוס על אדם מת..)- עשרים שנה הוא חי עם אדם ומסתיר את הקשר מפאת החשש למעמדו באקדמיה (כך נטען בכתבה אתמול). הוא מציין את אחותו כיורשת. ואת אמנם צודקת באמירה שאילו היו אלה בני זוג סטרייטיים, עתירה מצד האישה הייתה לגיטימית לגמרי, אבל בסופו של דבר, אנשים כאלה, שמבלים את חייהם בהסתרה, לא תובעים את זכויותיהם השוות – הם אלה שמאפשרים את לטישלרים שכאלה להמשיך ולהתקיים ולפסוק באין מפרע. פעם נוספת אנחנו חוזרים שוב ושוב אלה אותה נקודה – הארון הוא הבעיה. הוא תמיד הבעיה.

    • 07/10/2010 ב- 02:08

      ראשית, תודה על המחמאות ועל התגובה

      תשמעי, המנוח כנראה לא היה אדם כל כך צעיר, עוד בחייו. זה דור אחר ואני משתדלת לא לשפוט אותו. אני עדיין כועסת על השופט, פחות בגלל הפסיקה כולל נימוקיה ויותר בגלל הציניות. הוא לא השופט הראשון שמשתמש בפסק הדין שלו כדי להצהיר הצהרות ולהביע עמדות למרות שהוא יודע שבערעור יהפכו את החלטו – הוא פשוט לא מוכן להיות זה שיתן להומואים והלסביות את הזכויות שבין המשפט כבר קבע שמגיעות להם.

      • 07/10/2010 ב- 19:24

        האמת היא שאין לי מושג מי המנוח, אז אני לוקחת את המילה שלך. יכול להיות שאת צודקת בעניין הדור האחר וההימנעות מלשפוט אותו. עם זאת, אני רואה סביבי לא מעט אנשים מדורות קודמים בעולם האקדמי שמדהימים אותי ביכולת ההכלה שלהם לסיטואציות שבוודאי לא נתקלו בהן בעבר, והם מרשימים ואפילו מרגשים בחלקם, בכל פעם מחדש.

        בעניין השופט – את צודקת לגמרי. אני מכירה את הסיפורים על השופטים האחרים, בוודאי לפחות את חלקם, וזה אכן בעייתי וחמור. עם זאת, כפי שציין המגיב לפניי – בסופו של דבר לשופטים ישנו מרחב תמרון פרשני, מסתבר, והוא כנראה תקין ולגיטימי במסגרת החוק. כפי שאנחנו מזדעקות על האיפא ואיפא שעושה השופט טישלר – אחרים בוודאי מזדעקים על נטיות מתירניות יותר או אחרות של שופטים אחרים. זו המערכת. בדיוק בגלל זה אני אומרת שאת מה שמגיע לנו אנחנו צריכים לדאוג לקבל, ככל שידינו משגת, ובכדי שלא נהיה תלויים בחסדיו של איש שכזה.

  4. oryan
    07/10/2010 ב- 09:10

    בדיחות ארכיאולוגיות!

    עוד!

  5. דנה ג. פלג
    07/10/2010 ב- 15:57

    בלת"ק – בלי לקרוא את תגובות קודמיי,

    את יודעת מה? בואי נסתכל על האור בקצה. זאת לא משאית. זה הפנס הגדול של טחנות הצדק. הן עובדות. לאט. אבל הקלישאה נכונה. עורכי דין ואנשים פרטיים הם אלה שמתעקשים לסובב את הכנפיים הגדולות והמגושמות, אבל בסופו של דבר, הן נעות בכיוון הנכון. וקצת קמח יצא מזה. הנה, האימוץ הקליפורני של בננו בידי זוגתי הוכר בידי משרד הפנים. כן, היינו צריכים להביא אישורים. ולהתייעץ עם עו"ד עירא הדר. אבל בלי בתי משפט. כי חלק מהעבודה כאן נעשתה. והיא ממשיכה להיעשות…

  6. דנה ג. פלג
    07/10/2010 ב- 15:58

    עוד משהו – את יכולה להרחיב לגבי התמונה? אני לא ארכיאולוגית, אבל אני יודעת שהנחש הוא סמל פגאני עתיק יומין. על מה מדובר כאן?

    • 07/10/2010 ב- 16:26

      כפי הנראה גם כאן הוא סמל פאגני עתיק יומין 🙂
      אני מפנה אותך לויקיפדיה אחרי שעיינתי בערך הנ"ל ומצאתי אותו ענייני
      http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A8_%D7%9B%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%9D
      (אם זה לא עובד מאיזהשהי סיבה חפשי בויקי "הר כרכום" או בגוגל "ציורי סלע בסיני").

      בכללי, זה ציור סלע מהר כרכום אשר בנגב הדרומי בואכה מדבר סיני. באזור נמצאו עוד אלפי ציורים. ככלל, אין שום אפשרות ארכיאולוגית לתארך ציורים שכאלו. אז פונים לקונטקסט, והקונטקסט כולל מאות אתרים – רובם אתרים פרה-היסטוריים (עשרות אלפי שנים לפני זמננו), אחרים מראשית התקופות ההיסטוריות (אלפי שנים לפני זמננו. כלומר לפחות מאות שנים אחרי הזמן המשוער של יציאת מצריים) ואתרים ספורים מתקופת בית ראשון (ללא ספק הרבה מאות שנים אחרי יציאת מצריים). מה שלא מפריע לארכיאלוג ענתי להיות משוכנע מקודקודו ועד קצות סנדליו שהר כרכום הוא-הוא הר-סיני. ולראיה, הנחש! (ועוד ציור של נחשים, עקרבים ולטאה וריכוז של 12 אבנים שהוא טוען שהן מצבות שקשורות ל-12 השבטים).

  1. 16/10/2010 ב- 03:44

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: