ראשי > כללי, לא עובדת בשביל אף אחד > כשלקחו את הקומוניסטים

כשלקחו את הקומוניסטים

הפיד כמרקחה. שיח'-ג'ארח, בילעין ונחום ברנע, אין רגע דל. אוי, הסגרתי את עצמי, הטוויטר שלי, כמה לא אקולוגי מצדי, מלא בשמאלנים כשבעצם שמאלן אחד זה לגמרי מספיק – הם ממילא מרטווטים אחד את השני לדעת. אז למה הפיד שלי נראה כמו שהוא נראה? כי זה כיף. כיף לראות שמאלנים שמתנהגים כמו חמורים, כיף לראות שמאלנים שדעתם מעבירה אותם על דעתם. קחו למשל מצב היפוטתי – מיכאל בן ארי אמר עוד משהו שמוציא שם רע לגזענות ופתאום בא לי להיות יפת נפש ולהוציא אותו מחוץ לחוק. במקרה כזה אני ממהרת להציץ בצייצניה ומיד נרגעת – זה לא שבאמת אפשר להימלט מהטמטום, הכיעור והרישעות.

אז אתם יכולים כבר לנחש שהיה שמח בפיד שלי בשבוע החולף, כי תמיד שמח בפיד שלי. זה היה שבוע רע לשמאלנים ומצויין לצייצנים, שיאו בדיון בכנסת בהצעה לסדר של ישראל ביתנו לועדת חקירה פרלמנטרית שתבדוק את פעילות ארגוני השמאל בשטחים. תנו לי שניה לפני שאני חוזרת אל ידידי הנמקים בפיד, אני חייבת עוד רגע עם וואטש-שוברים.אורג.חלם שנותנים לאחת הח"כיות האנונימיות בהיסטוריה האנושית, לעשות עליהם את סיבוב ה-15 דקות התהילה שלה. למיטב הבנתי הדיון הזה בכנסת היה הצעה לסדר, אחרי שהיא עברה בכנסת היא ממשיכה ועוברת לידיים של לוועדת הכנסת שיכולה, אם ממש מתחשק לה, לזרום לכיוון וועדת חקירה פרלמנטרית – ישות משפטית שלידה התינוק של במבה הוא כריש. בפעם האחרונה שבדקתי עוד היה פה בג"ץ, רוצים לבדוק, סבבה, שיבדקו את כולם. אנחנו באמת מתגעגעים לאוונגליסט המטורף של 'אם תרצו'. שימו לב שיחד עם ארגוני השמאל הם רוצים גם לחקור את הארגונים שרוכשים קרקעות – ואני אומרת אדרבא, שבו בשקט, תנו לוועדה לקום, תבג"צו. אני בטוחה שתשמחו לדעת איך 'אלעד' רוכשים את האדמות שלהם בעיר דוד ובסילוואן.

ונחזור לפיד, כולם מרגישים 1935, כולם מרגישים קומוניסטים תחילה ומצטטים את "לא הרמתי את קולי" כדי לנסות לגרום לכם להרים את קולכם למענם תוך שהם רומזים שאם זה הייתם אתם הם היו צועקים. ותגובתי, פחחחח. אולי אתם באמת קומוניסטים אבל את מה-זה לא תחילה, כבר לקחו אותנו, לפחות כמו שלוקחים אתכם עכשיו ולא רק שלא צעקתם אפילו לא שמתם לב. אני יודעת שאני עומדת לאבד את מרבית קוראי בשלב זה של הפוסט, היחידה שעדיין מחייכת לעצמה זאת אישתי האהובה שתקבל לכמה דקות את העבדקנית המופרעת שהיא דמיינה שאני, אי שם בתחילת המילניום. אבל אני רוצה לקחת אתכם עוד אחורה בזמן, לניינטיז – הקארה כבר פאסה אוטוטו זה רייצ'ל בינתיים רבין. תור הזהב של השמאל, הימים שבהם הימין חפר מקלטים – לא מצער, לא מבושה – סתם, כי לא היה לנו מקום בטוח על פני האדמה.

כפי הנראה אין לכם מושג על מה אני מדברת אז רק בשביל ליישר קו על לוחות הזמנים, האירועים שעל הפרק התרחשו עוד בחייו – לפני שרצחנו את מורשתו. בלי דיון בכנסת, בלי בג"ץ ובלי בצלם כל מי שלא אמר אמן היה על הכוונת. האזנות סיטונאיות לטלפון, מעקבים, הצקות, חקירות שווא, שחרורי שווא מהצבא על סעיף נפשי, הרחקה מיחידות מובחרות על סעיף מקום מגורים, אלימות משטרתית, מעצרי שווא (צבאיים ואזרחיים). בכל יום שעבר, לכל צד שלא הסתכלתי הרשויות התעללו ככל יכולתן בכל מי שלא הלם את תמונת עולמם. זה נהיה עוד הרבה יותר גרוע אחרי הרצח. מיותר לציין שעוד לא ממש היה אינטרנט, היו בקושי שני ערוצי טלוויזיה ואף עיתונאי או גוף תקשורת לא חשב שזה קשור אליו באיזשהו אופן. אני אולי מטורפת אבל באופן פלאי מחלת הרדיפה שלי נעלמה ב-96 בדיוק כמו שהופיע ב-92.

אם אנחנו כבר כאן אז תנו לי לקחת אתכם עוד כמה שנים אחורה, אני רוצה לספר לכם על יורם. את יורם הכרתי בשלהי 1991 שהיתה, בלי כל צל של ספק, השנה הרעה בתולדותי. פגשתי אותו בלי קשר לנוראותה של אותה שנה. את רוב האנשים שהכרתי באותה שנה שכחתי, אבל לא את יורם. כי מתישהו באביב של 1992 יורם לקח אותי טרמפ מדימונה לבאר-שבע ובדרך טען באוזני שזהו, הימין בישראל סיים את דרכו – אוטוטו יהיה שלום והימין יהפוך ללא רלוונטי. מעניין אם גם הוא זוכר את השיחה הזו, בימים אלו כשנראה שאוטוטו תהיה מלחמה והשמאל יהפוך ללא רלוונטי. אוהו, איך שגלגל מסתובב לו. והוא ממשיך להסתובב, פעם למעלה ופעם למטה והמסורת קובעת שמי שלמעלה משתין בקשת על כל השאר. אף אחד לא מצליח להתאפק, מעטים מנסים. מצד אחד יצר הנקמה, מצד שני אף אחד לא מאמין שזה ישתלם לו, שיתייחסו אליו בכבוד כשהגלגל יתהפך. כל מי שלמעלה יודע שזמנו קצוב, עליו לשרוד שתי קדנציות, להשתין ולגנוב ולרפד לעצמו דירקטוריונים של חברות הנסחרות בבורסה כדי להיות מוכן לרגע שבו ההיסטוריה תתגולל עליו.

אשתי היקרה וידידי אשר על הפיד, התאוננו, התלוננו, שינאו את צה"ל וצאו להפגין, אני רואה שזה עוזר לכם להעביר את הזמן – כך או כך המציאות תשתנה. אם יש משהו שיכול לסובב את הגלגל מהר יותר זה לא עוצמת ההתנגדות שלכם אלא רק רמת החזירות, הטימטום והרשעות של מי שנמצא עכשיו למעלה. אם הייתי יכולה לקוות שתתנהגו אחרת כשיגיע תורכם לעמוד על המקפצה (כקולקטיב. כפרטים, אפילו לליכוד יש את רובי ריבלין. רובי ריבלין, פור גוד סייק!!) הייתי מצטרפת אתמול אבל מהפיד שלי עולה בבירור ששום דבר לא השתנה מ-1992.

שקיעתה של השקיעה

מודעות פרסומת
  1. oryan
    11/01/2011 ב- 23:59

    פוסט מצוין!

    • 19/01/2011 ב- 19:44

      אבל את בקושי נולדת באותן שנים!

  2. 19/01/2011 ב- 10:37

    בכל התיאור הנוגע ללב הזה של רדיפת הימין בימי שלטון רבין, שכחת לציין פרט אחד קטן: רבין אכן נרצח בסופו של דבר ע"י מישהו מהמחנה הזה.
    כשיהיה פה רצח פוליטי משמאל לימין, אז ההקבלה שלך תהיה שווה משהו. בינתיים הכיוון של האלימות הפוליטית חד סטרי וחד משמעי.

    • 19/01/2011 ב- 19:43

      מש"ל

      פייר, לא יכולתי לצפות לתגובה יותר מחממת לב. כאילו, ממש היה לך לא נעים פשוט לכתוב שאני מבלבלת את המוח ולא היו דברים מעולם? היית חייב להיגרר לתגובה האוטומטית ברוכת ההגיון הזו? איך בדיוק העובדה שרבין נרצח על ידי איש ימין ב-95 מצדיקה מעשים שנעשו (לכאורה! לטענתי!!) ב-92? או שהיתה רדיפה פוליטית שאולי יש לה קשר לרצח הפוליטי (רגע! מיד אצטדק על המשפט הזה) ואולי לא. או שלא היה ואני סהרורית כמו כל מי שמעודו לא שאף גז מדמיע בבלעין. להגנתי אני רק יכולה לומר שאין לי מילייה. כבר די הרבה שנים מאז שקצה נפשי בכל מה שקשור לימין, הם אפילו לא מצחיקים אותי יותר, לא אורבך ולא פדרמן. ועדיין, מה שהיה היה. וראה זה פלא, זה לא עניין אתכם אז וזה לא מעניין אתכם עכשיו.

      • 19/01/2011 ב- 19:56

        בואי נתחיל מזה שיהיה לי הרבה יותר קל לקחת אותך ברצינות אם תדברי אלי בלשון יחיד, תודה.

        בואי נמשיך מזה שלא תכניסי לי מילים לפה, ותתייחסי למה שכתבתי ולא למה שנדמה לך שלא היה לי נעים לכתוב.

        אין לך מושג מה מעניין אותי ומה לא. עצם העובדה שאני קורא את הבלוג שלך, ואפילו טורח להגיב, יכולה אולי לרמז שכן מעניין אותי מה שיש לך להגיד.

        ולעצם העניין: אז עכשיו הרצח הפוליטי היה בגלל הרדיפה? ולא, נגיד, בגלל הדין מוייסר וכן הלאה? האם ייתכן שהרדיפה הפוליטית, כדברייך (לא הייתי בארץ בשנים האלה, אז אני לא מתווכח על מה שהיה או לא), נבעה מרמזים ברורים לכך שיש אכן מי שמתכנן להשפיע על הפוליטיקה באלימות? רמזים שאכן התממשו? איזה היפוך נאה של סיבה ומסובב.

        חוץ מזה. אני משתדל מאוד לענות לך לעניין. גיליתי מזמן שציניות נותנת הרבה סיפוק רגעי, אבל לא מעודדת דיונים רציניים. אם את רוצה להמשיך ללהטט במילים כאילו היו חרבות, ולהזין את תחושת הצודקת-לבדה-תשכון שלך, את מוזמנת להמשיך בלעדיי.

      • 20/01/2011 ב- 00:02

        מרמיט,
        אני מאמינה לך, וגם, רוב הזמן אני משתדלת לחסוך בציניות אבל זה קצת כמו לנסות להיגמל מבאבלס – כלומר, קרב מאסף. גם בגוף ראשון אני בדרך כלל משתמשת ביחידה, אלוקים יודעים שאני נמלה. בדקתי את עצמי גם בפוסט וגם בתגובה לעיל – את הביקורת הזאת אני לא מקבלת.

        עכשיו תשמע, אני הרגשתי נרדפת כיחידה וכחלק מחברה דתית וימנית הרבה לפני שמישהו הוציא על רבין דין רודף. הפוליטיקה נהגה כלפי באלימות הרבה לפני שאיש השב"כ הלביש את רבין בכאפיה. זה לא היה שוטר זוטר או בכיר, זה לא היה בקריצה או בעצימת עיניים, זה לא היה השותף העבריין לקואליציה, זה היה ראש הממשלה. לא עבר שבוע בלי שהוא השתלח, לא רק ביריביו הפוליטים אלא בעיקר בקהל הבוחרים שלהם.

        מהלך העניינים באותן השנים היה כזה (אני מדברת עכשיו על כרונולוגיה וסיבתיות, לא על הצדקה. רצח, הוא רצח, הוא רצח, אני אשתדל לא להתנצל על זה יותר) – קודם היתה רדיפה פוליטית של אנשים ימניים ושל הימין ורק אחר כך הוצא לרביןמדין רודף. קודם היתה שתיקת התקשורת והתעלמות מהרדיפה הזו ואחר כך היתה שתיקת הביבי ומנהיגי הציונות הדתית למראה ומשמע העשבים השוטים.

        אני מוכנה להמשיך וליישר קו – רצח רבין הוא רצח פוליטי, ומטרתו היתה להשפיע על הפוליטיקה באלימות אבל בין יתר אדוותיו והשפעותיו על המרחב יש גם את העניין הזה שהוא מעניק לאנשים מהשמאל ולשמאל בישראל פטור מלהתמודד עם כל מה שהיה לפני כן. רבין הוא כמובן קדוש וכל ניסיון להזכיר את חלקו בהסלמה נתקל התעלפויות ופירכוסים ובטענה שאף פמיניסטית לא יכולה להתמודד איתה: "אז את מאשימה את הקורבן??!!", ויש גם את ההגחכה המתבקשת: "אז לשיטתך רבין ירה בעצמו?" שמשלחת אותך לאגפים הסהרוריים של של האנושות למחלקת חורשי תאוריות קונספירציה שלא מסוגלים לקשור לעצמם את השרוכים.

        רבין נרצח, הרוצח בא מהימין וזה פוטר את כל מי שלא שלא רואה את עצמו כימין לעשות חשבון נפש. בדרך כלל אנשים מבינים שיש דינמיקות והתהליכים, שיש אירוע ותגובה ותגובת נגד ואם יש הסלמה והקצנה היא פועלת על כל הכוחות שמעורבים. אבל במקרה הזה אנשים לא הרגישו בזמן אמת שהם חלק מתהליך של הסלמה (משני הצדדים, אגב) והם ממשיכים להכחיש את זה בדיעבד, כי הם יכולים. יש שורה תחתונה, יש איש אחד שלחץ על ההדק, יש תוקפן.

        עכשיו, אם אין פה דינמיקה רגילה, אין סיבתיות, חל איסור מוחלט על חיפוש ההגיון שבשיגעון, יש צד אחד שלא עוון בשום אופן אז מה שי בצד השני? מה יכול להיות בצד השני? חבורה של אנשים מסוכנים שהם מטורפים מטבעם, זה לא עשבים שוטים, לא יחידים אלא ציבור, קהל, קהילה, מגזר – כולם.

        אז עכשיו החפים ונקיי הכפיים מרגישים נרדפים בעצמם, לא מתווכחת איתם על זה. אבל הם טוענים ומשוכנעים שעוד לא היה כדבר הזה בהיסטוריה של הארץ הזאת ואני אומרת שהיה גם היה, רק הפוך. הסברתי בפוסט גם למה אני חושבת שהתנהגות הליברמנים כרגע היא הגיונית או לפחות אנושית. אם השמאל היה מכיר ברדיפה דאז הוא היה הרבה פחות מוטרד מהרדיפה דעכשיו כי היה ברור לו שזה יתהפך. וגם, שאני לא מצליחה לראות בשמאל אלטרניבה אינטליגנטית ו/או מוסרית ומשם נובעת תחושת הצודקת-לבדה-תשכון שלי.

  3. אליק
    02/02/2011 ב- 22:28

    עד עתה, זה הפוסט שאני הכי מסכים איתו אצלך. או בכלל.

    במקומך, הייתי עושה בדק בית, או חשבון נפש, או סתם סובל שעה-שעתיים מייסורי מצפון בריאים.

    • שחר
      03/02/2011 ב- 01:52

      הא, אני יודע איזה אליק זה.

      וכן, הסכמה מלאה איתו. בושה, בושה.

    • 03/02/2011 ב- 12:26

      כי מצאנו אחר-אחר לצחוק עליו?

      הולכת לעשות בדק בית או לעשות לביתי (ספונג'ה)

  1. 28/07/2011 ב- 12:01

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: