ראשי > דוסיות גאות, כללי, לא עובדת בשביל אף אחד, לסביות שולתות > עגלות, גאווה ונבואה (לאו-דווקא בסדר הזה)

עגלות, גאווה ונבואה (לאו-דווקא בסדר הזה)

מי אמרה כבר לפני חצי שנה?

אשתי היקרה וידידי אשר על הפיד, התאוננו, התלוננו, שינאו את צה"ל וצאו להפגין, אני רואה שזה עוזר לכם להעביר את הזמן – כך או כך המציאות תשתנה. אם יש משהו שיכול לסובב את הגלגל מהר יותר זה לא עוצמת ההתנגדות שלכם אלא רק רמת החזירות, הטימטום והרשעות של מי שנמצא עכשיו למעלה.

ב-11.01.11 בפוסט שכותרתו "כשלקחו את הקומוניסטים" לעגתי לשמלאנים הנסערים שמרגישים שממשלת הימין לוקחת אותם וכולם שותקים, הזכרתי להם שכבר לקחו אותנו והם שתקו. כמובן שלא היה להם מושג על מה אני מדברת וייחסו לי, כהרגלם כשמישהו חושב אחרת מהם (הרגל מאוד המוני, אגב, בהחלט לא משהו שמייחד אותם), הזיות. אף על פי כן בחרתי לעודד את רוחם ולהזכיר להם שזה בסך הכל לונה פארק וסופו של הגלגל הענק הזה להתהפך. אז זהו, הסאה הוגדשה, המהפכה התחילה ואני גאה להיות זו שכתבה את זה כבר לפני שבעה חודשים.

מצעד הגאווה או צעדת העגלות?

יש שעות רבות במשך היום שבהן מכרסם בי צער עמוק על כך שלא יוצא לי לקחת חלק מאבק האוהלים. בינתיים אפילו לא יצא לי לבקר שם לחמש דקות כדי לבהות ביושבי האוהלים, למרבה המזל הצלחתי לקבוע דעה מוחלטת על הסוגיה גם בלי להיות שם. אבל הייתי רוצה להשתתף היום בצעדת העגלות, מחאת המשפחות או מה שזה לא יהיה אבל יש בעיה קטנה, באותה שעה ממש מתקיים בירושלים מצעד הגאווה שהתאריך שלו נקבע כבר לפני שנתיים (במוצ"ש ה-1 בספטמבר בנחמני, ת"א). אני יודעת, ביום ראשון יתקיים מצעד דומה בירושלים אבל כבר יש לי ישיבה דחופה שנקבעה לפני שבועיים.

כי זה המצב, המחאה הזו התעוררה סופסוף והעם יוצא לרחובות אבל אני, אם לא אכפת לכם כבר שנים בכבישים. ברגעים אלו אני כבר מתנדבת בארבעה ארגוני להט"ב שונים ואם ארחיב טיפה את הפריים אוכל לומר בגאווה שב-23 שנים האחרונות לא עבר חודש שבו לא הייתי מעורבת ופעילה חברתית. אפילו בשנתיים שהייתי עם הילדות בבית  עשיתי כמיטב יכולתי להביא גם קצת תועלת חברתית. אני חושבת שבסופו של דבר כשהנכדים שלי ישאלו אותי איפה הייתי כשהאסקפיזם מת אוכל לומר בגאווה שלא הלכתי להלוויה שלו כי לא הכרתי אותו.

שתי הערות על ימין ושמאל

בשבועות האחרונים אני לא צופה בחדשות, מספיק לי מה שאני קוראת במשך היום באתרים וגם שם אני רחוקה מלקרוא הכל. קראתי בימים הראשונים על גירוש הפוליטיקאים מהמאהלים וויתרתי על צפיה בסרטונים הנילווים. אבל אחרי שחצי יום הקיר בפייסבוק היה מלא בקישורים לסרטון של מירי פסקל Vs מירי רגב הצצתי בו. זה היה אחרי שכבר לפני כמה ימים מישהי העירה איפשהו שהסרטון (שלא ראיתי) של הסאונד ביט עם ההברקה השיווקית של רגב "תגיד לי, אתה סתום?" הוא קצת אלים ומיזוגני. ובכן, אנשים שמתעדכנים בצורה שונה ממני אולי לא נזקקו לסרטון של מירי פסקל כדי לדעת שהמוחים הכועסים ברוטשיטלד גירשו את רגב תוך שהם שופכים עליה מים, סמל שפע ידוע ומנהג מקובל בקרב יהודי ג'רבה כשרוצים לאחל למישהו שיחזור בשלום.

במוצ"ש בהפגנה הזכורה לטוב בת"א הונף שלט שהכריז "מובארק, אסד, נתניהו". שלושה ימים ניסיתי להבין מה הוא מזכיר לי השלט הזה, ובכלל, חופש הביטוי וכל זה אבל מה הוא רצה להגיד הבחור, מה משותף לשלושתם? בסוף הבנתי, מובארק, אסד ונתניהו שלושה דיקטטורים רצחניים, די דומה לפוסטר המפורסם של רבין בכאפיה.

אני צריכה לכתוב במפורש את המשפט הבא או שהוא מובן?

(את תמונת המצעד דאשתקד הוספתי אחרי שכבר העליתי את הפוסט ואני לא מצליחה לשכנע את המערכת לסדר אותן הפוך. אז דמיינו את זה בסדר הנכון, קודם כל הגועל נפש אחר כך איך עושים הפגנה באהבה)

מצעד הגאווה, ירושלים, 2010

כמה אנין

מודעות פרסומת
  1. 28/07/2011 בשעה 14:45

    אני מתעלם ברשותך מכל הדיבור מהאגו, על מי אמר קודם ומי עשה יותר, ושואל רק:
    איך כרזה שאומרת "ביבי = דיקטטור רצחני" דומה בעינייך לזאת שאומרת "רבין = ערבי"?

    • 28/07/2011 בשעה 23:37

      ערבי? לתומי חשבתי שהכרזה ההיא אמרה רבין=מחבל.

      • 29/07/2011 בשעה 14:16

        רגע, אם יש לו כאפיה אז הוא מחבל? המממ, ושוב המממ.

  2. 28/07/2011 בשעה 15:32

    ועוד דבר: עכשיו ראיתי בטוויטר שעל פוסטרים שניתלו בשד' רוטשילד, עם שמותיהם ואחזקותיהם של בעלי הון מובילים, מישהו צייר לטייקונים כוונות על המצח.

    אז מה, גם זה נחשב בעינייך מסר מייצג של המחאה, שמשליך על כל שלל משתתפיה?
    ככה זה במחאה מבוזרת, הטרוגנית וכו'. עולים כל מיני קולות, ואיזו הפתעה – לא כולם בודהיסאטוות מוארים שגדלו על מורשת אי-האלימות של המהטמה.
    אז מה, נשתף פעולה רק עם אנשים "נחמדים", כדי שגולדה תהיה גאה בנו?

    • 28/07/2011 בשעה 23:58

      מסתבר שאני אכן צריכה להסביר, אני אסלח לך כי לא היית בארץ באותן שנים. אחת מהטענות ב/מאותן שנים נגד ביבי היא שהוא עמד על הבמה כשבקהל מונפת כרזה של רבין בכאפיה ולא אמר שומדבר. אותה ביקורת מוטחת בימין כולו שתופעות כאלו התרחשו וההמון השפוי שתק וזה מה שאיפשר למטורף אחד ללחוץ על ההדק.

      כל מה שניסיתי לרמוז בעדינות זה שאותם אנשים שטוענים שאנשים מהשורה היו חייבים לקחת בחשבון שיכול לקום מטורף שייקח את הדימויים שלהם באופן מילולי לא חושבים שהם צריכים לעשות את זה עכשיו. אני מבינה שריבוי קולות שחושבים כמוך זה פלורליזם שהכמה עשרות אלפי אנשים שמשתתפים במחאה שבעיניך היא מוצדקת זה מחאה מבוזרת אבל כשאותם עשרות אלפים חושבים אחרת ממך אזי הם קונגלומרט של אנשים שאם לא אמרו אחרת ו/או עזבו בזעם את ההפגנה כנראה שהם חושבים כמו אותם בודדים שהעיזו להגיד את הדברים בקול.

      • 29/07/2011 בשעה 10:58

        מחבל, עוד יותר טוב מערבי.
        וזה שאנשים לא עזבו בזעם את המחאה ממש לא אומר שהם מסכימים עם המסרים של הפוסטרים עם הכוונות, למשל (אני לא מצליח לראות מה כ"כ גרוע בפוסטר עם מוברכ ואסד). להפך, מגנים אותו בכל פה, ככה בכלל נודע לי עליו.

  3. hilanoga
    28/07/2011 בשעה 17:24

    לי זה נראה דווקא כמו שלט שקורא להתקוממות עממית שסופה להפיל את ממשלת נתניהו. אני חושבת שהפרשנות שלי קצת יותר סבירה משלך, בהתחשב ברוח התקופה ובהכרותי עם השיח השמאלני שהתעורר בעקבותיה.

    • 28/07/2011 בשעה 23:59

      באמת, כי אסד הוא שליט שנפל הודות למחאה העממית?

      • hilanoga
        29/07/2011 בשעה 13:46

        לא, אבל הוא בהחלט שליט שהעם שלו יוצא נגדו במחאה עממית גועשת.

  4. 29/07/2011 בשעה 14:09

    (וורד פרס ממשיך לעשות לי דברים משונים)
    mermit
    ב-15 שנים ומשהו שחלפו מאז זאת אחת הטענות המרכזיות נגד הימין כולו – לא השתקתם את הקולות האלו, עמדתם לידם ושתקתם, לא שמענו את ההתנגדות/הסתייגות שלכם. אז בתור מי שלצערה (אני מקווה שזה בכל זאת הובן משלושת הפוסטים האחרונים) לא נמצאת בשדרה ולא מכירה אנשים שנמצאים בשדרה אני יכולה להגיד לך שמכאן לא שומעים אף אחד שמכהה בהם. אם אחד הדברים שיצאו מהמחאה הזו שהיא שהקולות המאוסים ההם של הכתובת-היתה-על-הקיר-ואתם-עצמתם-עיניים ישתתקו כבר אז דייני. כי גם עכשיו הכתובת על הקיר ואם אתה, כמו אשתי, חושב שהשמאל מחוסן אז תרשה לי לפחחחחח.

    • 29/07/2011 בשעה 14:27

      סלחי לי, זאת היתממות.

      כש"רבני" השמאל יוציאו על ביבי דין רודף (עם כל המשתמע מכך), יעשו לו פולסא דנורא ויכתבו פסקי הלכה על זה שבשם מדינת הרווחה מותר להרוג, אז תוכלי להשוות את העשבים השוטים של ה"שמאל" (וגם זו הגדרה סלקטיבית בעליל למחאה העממית הרחבה הזאת) ל"עשבים השוטים" של הימין שנהנו מתמיכה רחבה, כולל של מובילי דעה בקהילתם. ואפשר לחשוב שיגאל עמיר היה היחיד, ולא קדמו לו יונה אברושמי ועמי פופר וברוך גולדשטיין ושאר רוצחים בשם קדושת הארץ.

      וזה שאת לא שומעת גינויים לקולות האלימים (המעטים והזניחים) שבוקעים מהמחאה הזאת, לא אומר שהם לא קיימים, אלא רק שאת שומעת סלקטיבית. ולא צריך בשביל זה להיות בשדרה, מספיק להיות בטוויטר. ממה שאני רואה, הגינויים לאלימות (המילולית בלבד) עולים בהרבה על הקריאות לאלימות. בהרבה.

      בקיצור, את מבנה את המציאות לנוחותך ברמה שמקשה להתייחס לדברייך ברצינות. ואת כל זה את בונה על פוסטר שגם בפרשנות הכי מרחיקת לכת אין בו הסתה לרצח. את קוראת לזה "דיקקטורים רצחניים", אני קורא לזה "מנהיגים מושחתים שהפקירו את עמם למען מיעוט מיוחס". הפרשנות שלי לא יותר מרחיקת לכת משלך.

      אולי באמת תעשי סיבוב בשדרה, תקלטי את האווירה הכללית ולא רק את מקרי הקצה שנוח לך להיתלות בהם, ואז נדבר.

    • 29/07/2011 בשעה 14:29

      ולפני שאת מפחפחת על "חסינות" השמאל מאלימות, את מוזמנת לערוך טבלה של גילויי אלימות פוליטית מימין ומשמאל במדינת ישראל ב… נגיד, שישים השנה האחרונות (לא כולל אלטלנה, במטותא).

      ספוילר: מספר גילויי האלימות משמאל לא יגיע למספר ה*רציחות* מימין.

  5. 29/07/2011 בשעה 14:12

    hilanoga :

    לא, אבל הוא בהחלט שליט שהעם שלו יוצא נגדו במחאה עממית גועשת.

    אם הנושא הוא המחאה העממית הייתי מצפה שעל השלט יהיה כתוב: מצרים, סוריה, ישראל. גם אז זו אנלוגיה שלא משרתת את המסר באופן מועיל וויטאלי בסוריה מה שהמחאה השיגה עד עכשיו היה בעיקר ערימה של גופות. אבל הנושא הוא השליט, ואם לא מדובר שני שליטים שהופלו על ידי המחאה העממית מה שנשאר משותף להם זה היותם דיקטטורים רצחניים.

    • hilanoga
      29/07/2011 בשעה 23:20

      היום עברתי ליד שלט שעושה הקבלה בין כיכר תחריר ורחבת הבימה (ותסלחי לי שאני לא זוכרת את הניסוח המדוייק), אם זה מניח את דעתך.

  6. 29/07/2011 בשעה 14:23

    mermit :

    רגע, אם יש לו כאפיה אז הוא מחבל? המממ, ושוב המממ.

    אתה מזמן לחפש את הפוסטר ההוא ותמונות של ערפאת, זאת לא סתם כאפיה זאת כפיה של עראפת.

    • 29/07/2011 בשעה 14:31

      ומדי האס.אס? של פרס?

      • 29/07/2011 בשעה 15:28

        אתה יכול להזכיר את כל הכתובות שהיו על הקיר (של השב"כ, אגב, גרפיקה, הקפצה לתחילת ההפגנה והנפה בהפגנה) לא הזכרתי את הכאפיה כדי למסמס את האחרות

  7. 29/07/2011 בשעה 15:18

    טוב, עוד לפני שתעני לי על רצף התגובות הזה, אני מבין שנסחפתי לוויכוח שלא נראה לי רלוונטי או מעניין.
    הקטע הוא שהמחאה הזאת היא לא עניין של "השמאל המדיני". למעשה, חלק ניכר מהשמאל ה"רדיקלי/מקצועי" הסתייג ואף מסתייג ממנה, כך שכל הספינים שמנסים להלביש אותה על "הקרן החדשה לישראל" וכו' רק נותנים לקרן (ולשמאל הפוליטי) קרדיט שלא מגיע להם.

    מה שאנחנו רואים פה זו לידה של "שמאל חברתי" בישראל, קואליציה חברתית שקווי הפילוג הישנים לא רלוונטיים לה יותר. בגלל זה, בין השאר, אהבתי מאוד את הפוסטים הקודמים שלך על מחאת האוהלים (וגם שיתפתי אותם בפיד הרסס שלי).

    • 29/07/2011 בשעה 15:53

      אז אני אתקצר גם את תגובתי
      השמיעה שלי לא סלקטיבית, זאת האוזן שלא מונחת במקומות הנכונים. מה שמאלץ אותי לכתוב את הטריוויאלי: בדיוק כמו שאני לא שומעת כעת את הקולות המכהים – גם בגלל שאני לא במילייה וגם בגלל שלא אני תליתי את הפוסטרים וגם בגלל שהתקשורת, כפי הנראה, לא טורחת להשמיע אותם – כך מי שישב בבית בזמן שהתקיימו הפגנות הימין לא שמע את הביקורת שהושמעה בתוך הימין – כי הוא לא במייליה, כי הביקורת הופנתה למי שהחזיק את הפוסטרים ובגלל שהתקשורת לא טרחה להשמיע אותה.

      תרשה לי לצטט את אסלן (הנסיך כספיאן, סיפורי נרניה): דברים אף פעם לא קורים באותה הדרך. למחאה הזו יש דינמיקה שונה מכל מאחה קודמת ובלי ספק שונה ממחאות הימין. היא מבוזרת, אתה אמרת. כארגע יש הייפ מטורף וכולם באקסטזה אבל האם לא יגיעו רגעי משבר, לא יגיע רגע שבו יראה שהכל הולך לעזאזל? וברגע הזה לא יתכן שהחברה ישבו באוהלים או לידם ויגידו שצריך לעשות משהו דראסטי כדי להעיר את כולם? ברגע הזה לא יתכן שיקום מישהו ויבין את זה בדרך שאף אחד לא חלם עליה?

      לא יודעת אם קראת את שני הפוסטים הקודמים שלי אבל בלי להיות דקה במאהל הבנתי כבר את כל הסייפא של התגובה האחרונה שלך. זה שאני לא שמאל מדיני לא אומר שאני מטומטמת. אני רק קצת חולקת עליך בהגדרה של מה שקורה כ"שמאל חברתי". גם אם זה הולם את ההגדרות הקלאסיות של שמאל חברתי אנחנו, מה לעשות, חיים במדינה נטולת קלאסה ומה שקורה עכשיו ברחובות זה צמיחתו של "מרכז חברתי" ולזכותם של יוזמי המאבק יש לומר שהם הבינו את זה מהתחלה. כל הדיבורים על לא-פוליטי זה בדיוק זה והיחידים שיכולים להרוס את זה זה השמאל האוטומטי שעדיין דורש שנגיד לו תודה על זה שהוא הקים לנו את המדינה ועל זה שהוא מציל לנו אותה עכשיו.

      • 29/07/2011 בשעה 20:54

        איך לומר זאת בעדינות? את קצת חיה בסרט.

        מהיכרותי עם (חלק מ)החבר'ה שיושבים באוהלים, עם האידיאולוגיה שמדריכה אותם ומקורות ההשראה שלהם, אם הם יחליטו שצריך לעשות משהו דראסטי כדי להעיר את כולם זה יהיה יותר בכיוון של נהרות צבע פלורוסצנטי, לא נהרות של דם.

        עם כל הפעלולנות הרטורית, לא תוכלי לטשטש את ההבדל המהותי בין הבדלנות האלימה של הגרעין הקשה של המתנחלים, להכלה הפציפיסטית של הגרעין הקשה באוהלים.

        כך ש*אם* יקום מתנקש בודד מהמחאה הזאת, הוא באמת יהיה עשב שוטה, בניגוד לערוגה המטופחת שהצמיחה את המתנקשים ה"בודדים" של הימין הלאומני.

      • 29/07/2011 בשעה 20:59

        ולא משנה אם יקראו למאבק הזה "אחורה חברתי", העמדות שבשמן נאבקים הן תמצית השמאל, קלאסי או לא קלאסי.
        כי אם זה כ"כ מרכז חברתי, איך זה שכל החבר'ה מהימין הנאו-ציוני מתרחקים מהמאבק הזה כמו מאש? כן, אני יודע שגם את שאלת את זה בפוסט הקודם.

        אולי התשובה היא שהם יודעים שלצד הטייקונים, גם הם נמנים על המיעוט המיוחס שבשמו הממשלה הזאת וקודמותיה עושקות את הרוב.

      • 29/07/2011 בשעה 21:48

        רק עכשיו קלטתי שאני יכול לכתוב פה מה שאני רוצה, ועד צאת השבת לא תוכלי להגיב בכלל 🙂

        אז כמה תיקונים, הערות ותוספות:
        1. אני מתנצל שכתבתי שאת חיה בסרט. התכוונתי רק שהספקולציה שלך נראית לי תלושה להחריד.

        2. ממה שהבנתי לא חסרים במאהל אנשים ש*הצביעו* לימין. אלה רק ארגוני הימין שחסרים שם.

        3. השמאל האוטומטי שהקים את המדינה לא שייך ולא קשור למה שקורה שם. אולי הגיע הזמן לעדכן את הטיעון האוטומטי הזה.

        4. ופתאום קלטתי שכל הספקולציה שלך על הפוטנציאל האלים של המחאה מתבססת על הפוסטר ההוא של מוברכ/אסד/ביבי.
        הקולות ה"אלימים" שיוצאים מהמחאה הזאת בטלים בשישים מול הקולות ה"פציפיסטיים". זה נכון בכל רזולוציה: תקשורת מיינסטרים, טוויטר, התרשמות בשטח…
        אמנם לא הייתי בארץ ב95, אבל יש לי השערה מבוססת שזה ממש לא היה המצב אז, בימי הדין רודף והפולסא דנורא ושאר ההסתות לאלימות והרצח. אז מה, את *כל* זה עשה השב"כ? גם ברוך גולדשטיין היה מהשב"כ?

      • 30/07/2011 בשעה 21:31

        mermit
        שמע, זה נורא אנושי מצדך לחלק את העולם לבני אור ובני חושך, זה גם עושה את החיים קלים יותר ומי אני שאקשה עליך את החיים. המתנחלים הם הסתרא אחרא, הם עומדים במקום שאפילו טייקונים לא עומדים בו, סבבה. לא נראה לי שיש משהו שאני יכולה לספר לך שאתה לא יודע בכלל, ועל התנחלויות ומתנחלים בפרט.
        אתה יודע מה, לא אכפת לי שתתייג אותי בתור עוד סהרורית אבל כן, רוב מוחלט של הפעילויות הקיצוניות ביותר של אותן שנים נהגו ובוצעו על ידי סוכני שב"כ, אבישי רביב היה חתום על הפוסטרים ההם עם מספר הטלפון שלו. את הקייטנה של כהנא חי הוא ארגן, צילם ושלח לטלוויזיה, הוא הסתובב באותם חוגים חברתיים שבהם הסתובב יגאל עמיר, הרבה יותר קרוב אליו ממרגלית הר-שפי וזה כל כך רק ההתחלה. הוא עשה דברים כל כך קיצוניים שראש האולפנה בקריית ארבע ייעץ לתלמידה שלו לנתק את הקשר איתו (וזה מה שהיא עשתה, אגב).
        ראש אגף אבטחת אישים בשב"כ התפטר ראש האגף היהודי בשב"כ נשאר בתפקידו, אבישי רביב מקבל ממך משכורת עד היום.

      • 31/07/2011 בשעה 09:38

        בדיוק! סטרא אחרא! איזה מזל שאת מכניסה לי מילים לפה, וככה אני יודע מה התכוונתי להגיד.

        נו, לפחות דעתי על ההתנחלויות מבוססת על ביקור בהתנחלות או שתיים, ומפגשים עם מתנחל או שניים. בעוד דעתך על האוהלים ויושביהם מבוססת על… מה בדיוק?

        וברכותיי, עוד דיון אצלך שנכנסתי אליו בכוונה עניינית התדרדר לסרקזם שוטף.

  8. 31/07/2011 בשעה 15:28

    (אלוקי הוורדפרס, אולי די?! תפילת אשכבה קצרה לתגובה שמקום קבורתה לא נודע)
    mermit
    ותגובותיך היו חפות מסרקאזם?
    מתגובותיך עולה שהעולם מתחלק לשחור ולבן ולרגע לא הצלחתי לקבל את ההרגשה שאתה מעוניין באיזשהו אופן לתקשר בצורה שאיננה הקטנה והגכחה של כל דעה ו/או חוויה שאיננה זהה לשלך.

    המחאה הזו מופלאה, לא הייתי דקה במאהל וזה ברור לי כשמש. בלי טיפה של ציניות
    150,000 אלף איש וכולם פציפיסטיים? אני מפקפקת בלי טיפה של סרקאזם
    מי יגרוף את המנדטים של המחאה/מהפיכה הזאת? עבודה-מרצ-חדש? גם בזה אני מפקפקת בלי טיפה של סרקזם.

    ומילה לסיכום: אם הבת שלי היתה שופכת כוס מים על מישהו שהרגיז אותה היא כבר היתה שומעת ממני.

    • 31/07/2011 בשעה 16:08

      לא כתבתי בשום שלב שכל המתנחלים אותו דבר.
      התייחסתי לקבוצה מאוד מובחנת מקרב המתנחלים, קבוצה קיצונית ואלימה שאת מתעקשת לייחס את קיומה לשב"כ.
      מה שלא מותיר לי אלא לתהות:
      האם גם את האנדרטה ל"ברוך הגבר" הקים השב"כ?
      האם גם בן גביר, בן ארי ויתר בריוני יש"ע הם שתולים של השב"כ?
      האם לא נכון שהגרעין הקשה של המתנחלים ה"אידיאולוגיים", נוער הגבעות וכל זה, מופעל משנאה אלימה לכל מי שאינו יהודי, כולל ה"ערב רב" השמאלני ששכח מה זה להיות יהודי?

      עד שלא תעני לי, ובעיקר לעצמך, על השאלות הפשוטות האלה, אין שום מכנה משותף עובדתי לדיון בהשוואה שאת מנסה למתוח, בין הדינמיקה שהביאה לרצח רבין וגל המחאה הנוכחי.
      מה שאני מנסה להראות זה שבמחאת האוהלים הקומץ האלים – במידה שהוא קיים (והוא קיים, במידה מסוימת; ראיתי אתמול בלילה איזה 200 איש שהתעקשו *לחטוף* מכות משוטרים) – פועל בניגוד למגמה הכללית, בעוד בימין הלאומני הקומץ האלים הוא תוצר *מתבקש* של המגמה הכללית, הבדלנית והמשיחית.

      אני שותף לפקפוקים שלך בפסקה השנייה.
      ואם הבת שלי היתה מתייחסת ל*מישהו* באדנותיות גסה כמו מירי רגב, הייתי שואל את עצמי איפה טעיתי בחינוך שלה.
      אז מה, במקום שבו שופכים מים ישפכו גם דם? עכשיו תורי לפקפק.

  9. בת עמי
    02/08/2011 בשעה 15:22

    טוב, התגובה הזו מחכה בסבלנות כבר יומיים אבל לי די נגמר
    בכל זאת,
    ואני, כזכור מדברת על 1995
    אין נוער גבעות ב-1995 והמעשים הכי קיצוניים בשנים האלו, אכן, נעשו על ידי סוכני שב"כ. אין לי מושג מי הקים את האנדרטה על קברו של גולדשטיין אבל אני יודעת שאנשי קרית ארבע לא חפצו בה, רובם הכירו לו טובה על האיש שהיה בחייו וסלדו מהמעשה שהביא למותו ולמותם של 29 חפים מפשע.

    להערכתי בן גביר ופלדמן הם אכן סוכני שב"כ גם אם אינם סמנים ימניים, החברה כולה הקצינה וכך גם הימין. הגרעין הקשה של הימין מופעל משלל מוטיבציות, שנאה היא רק אחת מהן.

    מכיוון שהייתי שם ב-1995 אני יכולה להגיד באחריות שהיחס בין ההמון הנורמטיבי (ימני, אבל נורמטיבי) לבין השוליים האלימים היה קטן בהרבה מ-150,000:200. לטעון שאלימות היא אימננטית לימין הלאומני זאת גזענות לשמה.

    • 02/08/2011 בשעה 15:35

      גזענות???
      את מקשיבה לעצמך לפעמים? אם צריך לציין את המובן מאליו, ימין לאומני זה *אידיאולוגיה*, לא גזע.

      טוב, גם לי נגמר. שיח חרשים זה שיעור בתקשורת מקרבת לעומת מה שקורה פה.
      העיקר שהשב"כ אשם בהכל.
      זאת כנראה התגובה האוטומטית שלך לכל טענה נגד המחנה הזך והטהור שלך, ואת עוד מעזה לקרוא לשמאל "אוטומטי".
      paranoya will destroy ya

      היי שלום.

      • 02/08/2011 בשעה 16:07

        המחנה שלי?
        כבר שנים שאין לי מחנה. את חטאי הימין אני אמנה ביעלות גדולה משלך גם בלי לאמץ את השיח של השמאל או להזדהות איתו. כשתוכל למנות באותה יעילות את חטאי השמאל נדבר שוב על עובדות (שאינן סחורה נדרשת, מסתבר).

        גזענות, לפחות מבחינתי זה שנאת השונה והזר

  10. 02/08/2011 בשעה 16:43

    מילא עובדות,* נראה שאפילו על המשמעות המילונית של מילים אנחנו לא יכולים להגיע להסכמה.
    (* אם כבר עובדות, עוד לא הסברת לי שגם יונה אברושמי היה בעצם שב"כניק, וכמוהו גם חברי המחתרת היהודית המקורית, וכל שאר הטיפוסים הרצחניים שיצאו במקרה מאותה ערוגה שמעובדת לפי תורת המלך.)

    א. גזענות היא לא "שנאת השונה והזר".
    ב. ה"שנאה" – או ליתר דיוק התנגדות – שלי היא לא ל"שונה והזר", אלא לאידיאולוגיה בדלנית וכוחנית.

    אין לך מושג בנוגע לביקורת שלי על "חטאי השמאל", אבל מסתבר שגם זה לא מפריע לך להניח הנחות ולהטיח האשמות. כי הרי זה מה שאת עושה לכל אורך הדיון הזה, לא? מטייחת עובדות ומטיחה האשמות.

    בינתיים, אפילו שפה משותפת אין לנו. יש פה בעיקר איש קש שאת מלבישה עלי, ובעזרתו את מחזקת את תחושת הנצורה-והצודקת-נגד-כל-העולם שלך. אז תמצאי לך איש קש אחר. זו התגובה האחרונה שלי בבלוג הזה.

  11. hilanoga
    12/08/2011 בשעה 22:37

    היום שמעתי שמישהו הרים מיצג של גליוטינה במאהל.
    כן, למרות ההקשר ההסטורי – זה דימוי אלים מידי.

  12. hilanoga
    12/08/2011 בשעה 22:45

    וגם – השרשור של התגובות הוא הגדרה של וורדפרס. את יכולה להגדיר כמה תגובות מקוננות יכולות להיות בשיחה לפני שהוא מונע ממך להוסיף עוד.

    • 15/08/2011 בשעה 00:41

      תודה, אני מכינה לעצמי שלל משימות למחר כשהררי העבודה שמחכה לי יעלו לי על העצבים. ובאשר לרוחות המנשבות במאהל, הלוואי ויכולתי למצוא זמן כדי להגיע ולהתרשם בעצמי, בינתיים, מכל מה שאני קוראת אני רק מקנא.

  1. No trackbacks yet.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: