תמסרו לדפני ליף שאני אוהבת אותה

דפני, דפני

סתיו אולי יותר ג'ינג'ית ממנה, רגב יותר קרח אבל דפני ליף היא הפנים של המחאה הזו. לפני חודש וחצי היא היתה אדם פרטי והיום העיתונים, הפריים טיים והארץ בכלל מלאה באנשים שלא סובלים אותה. או שונאים אותה ו/או סתם חושבים שהיא לא יודעת לדבר. פתאום היא אויב העם ושק החבטות של אנשים שמצטטים טוקבקיסטים בתשלום. למעשה יש ערוץ מסחרי שלם שריצף את האולפנים שלו באנשים שמוכנים לפתוח עליה ג'ורה.

אז רציתי לומר, בתור מישהי שלא מכירה אותה ולא מכירה אף אחד שמכיר אותה, שאני אוהבת אותה. אני אוהבת אותה על כך שהיא ממשיכה לעשות את מה שהיא מאמינה בו. אוהבת אותה על כך ששבוע אחרי שבוע היא עולה שוב על הבמה ואומרת את מה שהיא חושבת, אני אוהבת אותה על כך שיום אחרי יום היא עומדת מול המצלמות, מישירה מבט ולוקחת סיכון. סיכון שהיא טועה, סיכון שלא יאהבו אותה, סיכון שעוד פעם יבוא אחד מהגברים המקשישים והמלאים (או ריקים) בעצם ויגיד לה שהיא ילדה קטנה ומפונקת שלא יודעת כלום מהחיים שלה.

אני אוהבת את דפני גם אם אני לא מסכימה לכל מה שהיא אומרת ולא אוהבת כל מה שהיא עושה, אני אוהבת את המחאה הזאת גם אם לא כל אוהל בה מייצג אותי. אין לי תוכנית טלוויזיה אבל אני די בטוחה שביני לבין דפני ליף מפרידים לכל היותר שלושה קליקים. אין לי תוכנית טלוויזיה ולהיות בעד הבעד זה ממילא לא מצטלם כל כך טוב אבל אני די בטוחה בכוחה של מילה טובה.

תעשו אהבה

אז תעשו טובה, או פורוורד, או שייר או רטוויט ותמסרו לדפני ליף שאני אוהבת אותה. וגם אתכם