פרץ! תיש! סיח! כרכשתא! אי המעיל אשר לבשת?
את הפוסט הזה כתבתי אתמול אבל לא הספקתי להעלותו לאויר. אני לא מעדכנת בו כלום רק מפצה אתכם ברגע של תרבות בסוף הפוסט.
רגע של תת תרבות
קצת מביך, שכן מפלגת העבודה מעניינת אותי, באופן עקרוני, כקליפת השום. כלומר, כל שום חייב קליפה וגם הפוליטיקה שלנו צריכה את מפלגת העבודה, וזהו בערך. בכל זאת, במפגן זומביות מרהיב ישבתי אתמול שלוש שעות מול הערוצים המסעירים, ערוץ 1 וערוץ הכנסת, וכססתי במבה. אף על פי שהיה ברור מהשניה הראשונה (או מהראשונה השניה) שיהיה סיבוב שני. הדבר היחיד שאני יכולה לזקוף לזכותי הוא שעל הכף היה מוטל הסיכוי שאישה, כלשהי, תנקנק שלושה גברים במקביל.
נשארתי עם חצי תאוותי בידי, שניים נוקנקו והשלישי קיבל הזדמנות נוספת להשפלה. הוא לא החמיץ אותה. בעשר בבוקר אצל ירון דקל (רשת ב') הוא התחיל עם ה-שתו-לי-אכלו-לי כשהחיצים הראשונים כוונו, כמובן, לתקשורת בכלל ולדקל בפרט שסיקרו את שלי בצורה אוהדת מדי ואת בוז'י בצורה בוז'ית מדי. מיד אחרי התקשורת הגיע תורם המקורי ויוצא הדופן של הסקרים שהרסו לבוז'י את החיים והקריירה וצריך לחוקק נגדם חוק או לפחות להעמיד אותם מול כיתת יורים. אחרונה, וממש לא חביבה ברשימת הגזלנים היתה, כמובן, שלי.
כאן התגלה הפרץ במלוא עשתונותיו. ראשית הוא טען שיחימוביץ ניהלה קמפיין נמוך. נמוך לשיטתו של פרץ זה לא להגיד מילה אחת רעה על המתמודדים האחרים בשעה שהם מתלכלכים עליך חופשי. נמוך זה לדבר אל הבוחרים בשפה אסטרטגית, להגיד להם שמסתמן שלשניים מהמועמדים אין ממש סיכוי אז אם בא להם להמנע מסיבוב שני שיצביעו לאלו שיש להם סיכוי. היא הרסה לבוז'י את הסיכויים להיבחר! עד כדי כך נמוך. אחר כך הוא לא היסס לטעון גבוה ואסטרטגי שמי שיצביע שלי יקבל ביבי. וחוצמזה שלי גועלית. ומתנשאת.
אם הייתם פה בחודש האחרון וודאי שמתם לב ששלי החציפה פנים וטענה בראיון שהמתנחלים, ואפילו ההתנחלויות, הם לא האויב. בואו נגיד שזה חיבוק למתנחלים, קריצה למרכז המדיני. באותו מופע אימים רדיופוני פרץ התנאה בכך שהוא ושני המתמודדים האחרים מציגים בגאון עמדות שמאלניות. עם העמדות השמאלניות האלו, פרץ סבור שהוא יקח קולות מהימין ויתן פייט לביבי. באותה נשימה הוא טען/האשים שאנשי ליכוד ואנשי משרד ראש הממשלה עבדו בשביל יחימוביץ בקמפיין הזה.
אני מניחה שלהזכיר לפרץ שגם בסיבוב הקודם הוא לא הצליח לקחת קולות מהליכוד ייחשב לאחד משיאי השפל האנושי אז אני מתנדבת לעשות את זה במקום שלי. להזכיר לו שהוא פשוט פישל בענק, שזה לא המלחמה שדפקה אותו אלא הוא שהסכים לקחת את תיק הבטחון ודפק את עצמו (ובדרך גם את החוכמולוג שהציע לו את התיק הזה ואת כולנו) זה כמעט קל מדי. מה שיותר מטומטם זה שפרץ מנהל את הקמפיין של הבחירות הקודמות או אפילו את הקמפיין שהיה צריך לנהל לפני חודשיים.
הוא, למעשה, טוען שכל המשחק הפוליטי הוא על החמישה-שישה מנדטים שהפרידו בין ציפי לבני לראשותה של ממשלת שמאל ושגם אם הוא לא יהיה המפלגה הגדולה ביותר הוא יצליח לשנות את שיווי המשקל הפוליטי.
משונה, הייתי בטוחה שהיה פה קיץ, ושקרה בו משהו. נדמה לי ששלי יחימוביץ דווקא שמה לב. נדמה לי שיחימוביץ שמה לב ושהיא שמה את כל הביציות שלה בסל של הקיץ הזה, בסל של המחאה. זה לא מקרה שהיא נמנעה מקמפיין נגטיבי, זה לא במקרה שהיא התנחמדה למתנחלים. היא מכוונת למרכז והיא מהמרת על האנשים החדשים והשפה החדשה. היא חייבת להמר על כל הקופה – אם היא תחזיק מעמד עם ה"מספיק עם הפוליטיקה של השנאה" ותצליח להחזיר לקלפיות בשבוע הבא את כל אלו שהצביעו לה אתמול היא תקח את העבודה. אחר כך יש לה שנה וחצי כדי למצב את עצמה כפנים הפוליטיות של המחאה הזאת. אם שני הדברים האלו יקרו הבחירות הבאות יהיו דיסקו.
רגע של תרבות
גלגוליו של מעיל / קדיה מולודובסקי
החיט עוסק בחיט
וילדים לו מלוא הבית
חיל רב, ברוך השם,
ותינוק בחיק האם.
לייזרקה! איור: מושיק לין
כאן המעשה נפתח –
לא בגדי לבן וצח.
מעשה במעיל של חורף
בעל סדק צר מערף.
הוי תפרו מעיל של חורף
בעל סדק צר מערף,
לבחור גדליהו גוץ
שיהיה לו חם בחוץ.
רץ גדליהו בו שנתיים,
והמעיל – זהב פרווים !
עוד שנה – המעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו.
אך גדל גדליהו קטן,
והמעיל לוחץ במותן.
קם יריד בבית ! מה פה?
איזו מין צרה צרורה פה?!
קצת גדל גדליהו קטן,
והמעיל לוחץ במותן!
מה עושים? חסל! אין עזר!
רץ במעיל שמריהו לייזר.
רץ בו לייזרקה שנתיים,
והמעיל – זהב פרווים !
עוד שנה – המעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו.
פעם הוא הרים ידיים –
נתפקעו השרווליים!
קם יריד בבית ! מה פה?
איזו מין צרה צרורה פה?!
לייזרקה הרים ידיים
והקץ לשרוולים!
מה עושים? נו, מילא, מילא,
שבמעיל תרוץ כבר בילה.
בילה רצה בו שנתיים,
והמעיל – זהב פרווים !
עוד שנה – המעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו.
פעם בילה מתכופפת…
הבטנה, הוי, מתעופפת!
קם יריד בבית ! מה פה?
איזו מין צרה צרורה פה?!
בילה רגע מתכופפת –
הבטנה כבר מתעופפת?
ופוסקת החבריה:
שבמעיל תרוץ כבר חיה!
חיה רצה בו שנתיים,
והמעיל – זהב פרווים !
עוד שנה – המעיל כאילו
עוד יותר יפה אפילו.
ופתאום, אימה ופחד,
חיה באה מתיפחת,
בדמעות על הריסים –
היא אבדה את הכיסים!
רועמים כולם כרעם:
חיה, תתביישי הפעם!
מה זה? איך זה כך עושים?
איך זה מאבדים כיסים?
את המעיל בדרך-ארץ
אז לבש יחיאל פרץ.
פרץ, פרץ, זהו לץ!
מטפס מעץ על עץ,
מחלל בחלילים
לכלבים וחתולים,
ומרגיז את הבריות
ומקבל מכות טריות,
מילל, שורק, נובח,
בקיצור – בחור שמח.
נו, ובכן בדרך ארץ
את המעיל לבש לו פרץ.
ובאותו היום בשתיים
הוא תלש את השוליים
ובשעה חמש בערך
חור גדול נקב בברך.
וברגע האחרון
הביאו בלי צוארון
וסידר בו חור מול חור,
מפנים ומאחור!
מביטים כולם בפחד,
רועמים כולם ביחד:
איזה בגד לתפארת,
איזה מן מעיל-אדרת!
האזיני, ארץ ארץ,
מה עשה בו זה השרץ!
פעם פרץ, לא טפש,
בא ערם, ומעיל לא יש…
מביטים כולם בפחד,
רועמים כולם ביחד:
פרץ! תיש! סיח! כרכשתא!
אי המעיל אשר לבשת?
אז ענה להם הנער
בלשון חדה כתער:
צד ימין אני מסרתי
לחתול אשר זכרתי,
חלק שמאל אני שלחתי
לחתול אשר שכחתי.
והיתר – חור מול חור –
תקבלו לפי התור.
תנסו בעוד יומיים 
אחד המהממים במי. מאד, מאד נהניתי. ולואי נזכה לכתוב כאן "שלי יחימוביץ' שולטטתתתת11111"
היו חילוקי דעות בין העורכת לעורכת הפנימית. הפעם הקשבתי לעורכת הפנימית. כיף שאהבת 🙂
טוב, הפעם אני פשוט מסכים
אני כמובן לא ממצביעי העבודה, אבל מבין המועמדים שם שלי (לא שאנחנו חברים, פשוט לכתוב יחימוביץ' זה מעצבן) אכן היתה ההוגנת והיא גם נראית השפויה יותר והחכמה יותר מבין המתמודדים
ובגדול, היחידה שיכולה להקנות למפלגה הזאת רלוונטיות מחודשת
אה, והשיר נחמד (אם כי קראתי מהסוף להתחלה, יכול להיות שמההתחלה לסוף הוא יותר מוצלח..)
אהבתי נורא ומסכים עם השאר 🙂
מהמם, אתה יודע לכתוב טוב