עברי רוד

הו-הא מי זה בא!

תשמעו, מצעד הגאווה מתקרב. לא, לא הסתכלתי בלוח השנה – אין לי מושג שעכשיו מאי ושמצעד הגאווה מתקיים בשבוע הראשון של יוני. לא. אני יודעת את זה בגלל שעירית תל-אביב צבעה מעבר חציה בצבעי גאווה וכמה שעות אחר כך צבעה אותו שוב ללבן. כן, בבוקר הם העלו לדף הפייסבוק שלהם את התמונה שמצד ימין- אספו לייקים, שיתופים ותגובות משתפכות, כשהכל התייבש הם צילמו תמונה לטובת קמפיין הגאווה (התמונה השמאלית) ומיד צבעו הכל חזרה ללבן. משום כך אני יודעת שיש מצעד.

כן תושבי תל אביב היקרים וגם סתם משתמשי פייסבוק אקראיים, אתם עובדים בהתנדבות בקמפיין השיווקי של העיריה. מה שחשבתם שהוא מחווה קטנה וצבעונית של הנכחת הקיום הלהט"בי בעיר הוא בעצם תעלול שיווקי שובב ופרודוקטיבי. ביקורות על המהלך הזה הגיעו, כמובן, מכל כיוון אפשרי – החל מלשון החוק ומידת הבטיחות של מעבר חציה צבעוני ושל הצבע עצמו עבור רוכבי הדו-גלגלי. עבור דרך סגירת הרחוב לכמה שעות לצורך הצביעה, הצילום והצביעה חזרה. וכלה בכעס ובתחושת הקבס של האנשים מהעובדה שהשתמשו ברגישות וברגשנות שלהם כדי לקדם אינטרסים של עירית ת"א. ועוד לא אמרנו מילה על העלות של כל העסק הזה.

תראו איזה רובוט חמוד!

אני מניחה שאני לא מגלה את בית ציוני אמריקה לאף אחד כשאני מזכירה שיש לא מעט ביקורת בקרב חברי הקהילה בנוגע למצעד הגאווה בתל-אביב. אחת הטענות המרכזיות בביקורת הזאת היא על המסחריות שלו, על העובדה שהוא מזמן הופקע ממשתתפיו לטובת מסע פרסום למועדונים, ליינים של מסיבות, יצרני קונדומים, בירות ומשקאות אנרגיה. שמדובר בעצם במסע יח"צנות לאותן החברות ולעיריה עצמה, שבשם שמירה על האסתטיקה של מסע היח"צנות המאורגן והיעיל הזה משתיקים קולות שאינם פוטוגנים ומעלימים את הפנים הפחות הרמוניים של הקהילה.

אז מה עושים מארגני המצעד כדי להתמודד עם הטענות לעיל? הרשו לי לצטט את יניב ויצמן (חבר מועצת העיר ת"א ויועץ ראש העיר לענייני קהילת הלהט"ב): "יש כאן פעילות שמטרתה יצירת שיחה ובאזז על אירועי הגאווה. אלפי השיתופים שהיו היום השיגו את המטרה." זו תגובתו לשלל הטענות שהועלו נגד התעלול הקטן שלו. מה שיניב ויצמן אומר, בגדול, זה כן. כן, המצעד הוא אירוע מסחרי ויח"צני ואתם, כולכם, ניצבים. אתם תבואו למצעד כדי לקשט את גן מאיר ולייצר תפאורה הולמת למשאיות של המועדונים, חברות הסלולר ומנועי החיפוש. אנחנו נדאג לכך שתוכלו לקנות מים במחיר מופקע ואתם תהיו גם הרובוטים הקטנים במסע הפרסום של אירועי הגאווה ואם יש לכם טענות אתם, איך נגיד, קטנוניים.

אל תגעו במשיחי!

אתם יודעים מה, הוא כמובן צודק. ואני הייתי סולחת על הכל ועושה לייק ושייר ו-איזה-חמודי כמו שמקובל, הרי אין לי שום עניין להצטייר כקטנונית. הכל נסלח, למעט דבר אחד. אלוקים אדירים, אלוקי אייבי-רוד ותרבות הפופ כולה – למה עברי חוצה את הכביש מימין לשמאל???