ראשי > לא עובדת בשביל אף אחד > עם רשעים תתרשע

עם רשעים תתרשע

אני לא מוכנה יותר להיות מנומסת בכל מה שקשור לטיפול המרה. האסטרטגיה הזו, של להגיב בחיוך ובאורך רוח ולהפריך אחת לאחת את הטענות חסרות השחר,

יור טרול איז א גיי הומוסקסואל

השקריות והמרושעות של המצדדים בטיפולים כאלו שרתה אותי בנאמנות פעמים רבות ויש בה הגיון רב בנסיבות מסויימות. אלא שתוקפן של הנסיבות האלו פג (בין השאר, הודות לכתבה הזו). השלב הנוכחי מחייב גם את השפויה והרציונלית שבנשים להסיר את הכפפות. למען הסר ספק, אני מכבדת ומעריכה את מי שמייחלים לדיאלוג ושיתוף פעולה עם רבנים רבים ככל האפשר אך מסרבים בתמורה לכך למכור את נשמתם לשטן של טיפולי ההמרה. כמו כן, אני מעריצה תגובות כמו זו אבל אין לי יותר עניין בללטף ולקרב את נביאי השקר ומלככי פנכתם.

הארגון שנושא בארץ את דגל טיפולי ההמרה נקרא עצת נפש, עומד בראשו הרב שלמה אבינר. הוא והארגון שלו מתייחסים להומוסקסואליות כאל נטיה הפוכה והיא שקולה בעיניהם לאובססיות מיניות, התמכרות לאינטרנט ותקיפה מינית. את הנטיה/בעיה/התמכרות הזו הם מבטיחים לתקן באמצעות אותם טיפולי המרה – בשפה הפסיכולוגית קוראים לזה טיפול התנהגותי ואני, שכאמור הורדתי את הכפפות, קוראת לזה אילוף. אבל שימו לב, כשאתם מאלפים את הכלב שלכם אתם לא משנים את טבעו הכלבי, אתם רק מקנים לו התנהגויות שהופכות את החיים שלכם ליותר נוחים. כמו כל טיפול התנהגותי אחר גם טיפולי ההמרה לא יכולים לשנות את האדם ההומו או האישה הלסבית הם רק יכולים לעשות את החיים שלכם ושל הרב אבינר ליותר נוחים.

זאת ועוד. ה'ריפוי' הוא רק חלק ממסכת הייסורים של מטופלי ההמרה ואפילו לא החלק הגרוע או המרושע ביותר, בסופו של דבר הריפוי הוא רק אבן בחומה, המטרה האמיתית היא חתונה. חיתון המטופלים הוא גם מטרה וגם אחד ממדדי ההצלחה היחידים של כל התהליך. עכשיו, גם אם בוגר טיפול ההמרה מספר לאשתו לעתיד את כל האמת על עברו אלו עדיין לא נישואי אמת, עדיין יש מספיק אנשים שחייבים לשקר להם כדי להחזיק את הפאסדה. בראש ובראשונה לילדים. ילדים, אגב, הם מדד נוסף להצלחתו של הטיפול. הם גם האקדח הדרוך המכוון לרקתו של המטופל המומר. אושרם, טובתם ואהבתם (אליו) מונחים עכשיו על כף המאזניים. אם בחלוף האופוריה של הנישואים ולידת הילדים יתחוור לו שהוא עדיין הומו, שהוא מעולם לא חש ולא יחוש רגש כלשהו לאישה שהוא נשא, שהוא חי חיים בלתי נסבלים של שקר – הוא כבר לא יכול פשוט לקום וללכת. יש שם עכשיו חפים מפשע שהוא צריך לספר להם שאבא שלהם שיקר להם כל החיים. במודע.

אגב, יש דרך שבה הומואים (ולא רק הם, כמובן) יכולים להקים משפחה ולהביא ילדים לעולם בלי לשקר לאף אחד, קוראים לה הורות משותפת. גבר ואישה שבוחרים להביא לעולם ילדים מבלי להנשא, הטכנולוגיה מאפשרת להם לעשות את זה בלי לעבור על אף איסור הלכתי, בלי הקליפה השקרית של חיבור קדוש בין גבר לאישה ובלי הפאסדה המגוחכת של זוגיות רומנטית. יש הרבה סיבות לממסד הרבני להתנגד להורות הגיונית הזו, כולן פסאודו-הלכתיות, לקהילת הרבנים הממירים יש עוד סיבה להתנגד אליה. הבחירה בהורות ללא נישואין מאפשרת לאנשים להפריד בין ההתמודדות עם הנטיה/זהות הלסבו-הומואית הלבין השאיפה הדתית והאנושית להקים משפחה ולהיות הורים. ההורות המשותפת מאפשרת ללסבית ולהומו להמשיך לבדוק את עצמם מול עצמם, אלוקים והחברה שבה הם חיים ולבחור את דרכם גם אחרי שנולדו ילדיהם ומבלי לפגוע בהם. מבלי להשתמש בהם כמגן אנושי.

אם לפני עשר שנים, כשאבינר הקים את עצת נפש, אפשר היה לפרגן לו שהוא באמת מאמין שכושי יכול להפוך עורו ונמר חברבורותיו הרי שמהפרספקטיבה של עשר שנים ואלפי כישלונות חייב להיות ברור גם לו שהדבר בלתי אפשרי. כמוהו יודע את זה בוודאות גם השותף החדש והכמעט מפתיע שלו 'כמוך' שטוען שאין מחקר שמוכיח באופן חד משמעי שההמרה היא בלתי אפשרית. חובת ההוכחה היא על הרב אבינר והארגון שלו – המתודה היא שלו, שיטות הטיפול הן שלו, המטופלים הם שלו וכל המידע נמצא כבר אצלו – כל מה שהוא צריך לעשות זה להציג פרמטר כלשהו להצלחה וטבלת אקסל פשוטה. אבינר מציע ריפוי, אבל לפני כן הוא חייב להוכיח שהוא לא גורם נזק וגם את זה הוא לא יכול לעשות, ה'טיפול' שלו מזיק בהגדרה. כדי לבצע את השתלת האישיות שהוא מתיימר לעשות הוא צריך לנטרל את המערכת החיסונית של הנפש כדי שזו לא תדחה את ההשתלה.

במילים אחרות הרב אבינר הוא שרלטן. הוא משתמש בשמו, מעמדו ויוקרתו כדי לשכנע אנשים לקנות (כן, בכסף. הרבה כסף) ריפוי שהוא לא יכול לספק. במקומם הוא מעניק להם וליקיריהם שפע של אומללות בהכשר הרבנות.

  1. אייל
    21/02/2011 ב- 09:04

    מילים כדורבנות.
    האם היית כאן ארסית פחות מהרגיל, או שזה רק בגלל שאני לא הייתי יכול להסכים יותר? 🙂

    • 21/02/2011 ב- 19:47

      לא יודעת אם פחות מהרגיל אבל קצת פחות ממה שהתכוונתי. שומרת את הדימויים הממש מוצלחים כנשק יום הדין

  2. אופיר
    21/02/2011 ב- 10:42

    טוב שכתבת את הדברים באופן מפורש, בהחלט הגיע הזמן להפסיק להגיב בנימוס לדברים הללו.

    ורק להוסיף שבאופן דומה, גם טרנסג'נדרים/ות דתיות/ים עוברים מסכת לחצים וייסורים ונדחקים להסתיר ולמחוק את זהותןם המגדרית לטובת חיים "נורמטיביים" בקהילה הדתית.

    • 21/02/2011 ב- 19:55

      תודה על החיזוקים

      אני מניחה שעל טרנסיות/ים דתיות מופעל אפילו יותר לחץ, כמו שמופעל עליהם יותר לחץ מחוץ לעולם הדתי.

  3. תמר
    21/02/2011 ב- 13:24

    טוב מאוד שיש מישהי שלא מתביישת לדבר. לדעתי הצעד הבא תביעה ייצוגית של הנפגעים. הלוואי הייתי עורכת דין אבל אני רק סטודנטית. נימאס להתנצל שנולדנו כמו שנולדנו. השעה טובה בעיקר אחרי שמונה שופט הומו(עו"ד=לשעבר עו"ד פסיביק) וזה הזמן שלנו לדרוש מה שמגיע לנו גם בציבור הדתי.אין סיבה שלא.
    כעס מביא לשינוי חברתי. כעס מסודר ומנומק.אהבתי את הכתבה אסור להרפות מהנושא.

    • 21/02/2011 ב- 20:05

      אני בספק אם יש פה עילה לתביעה ייצוגית אבל אני מניחה שיש יחידים שיש להם עילה לתביעת נזיקין.

      בגדול, אני חושבת שאנחנו צריכים לתת להם את אותו היחס שהם נותנים לנו – הכלבים נובחים והשיירה עוברת. או במקרה שלהם הלסבית נובחת והקופה רושמת. אנחנו נמשיך לעשות את מה שאנחנו עושים ובעיקר נהיה, ובסופו של דבר הרבה פחות אנשים (והורים של אנשים) יתנדבו לתת לו לאכול להם את הראש.

  4. 21/02/2011 ב- 19:55

    כל הכבוד, יקירה, אני כל כך נהנית לקרוא אותך. גם הכתבה שאליה התראיינת (קראתי בסטטוס הג'ימייל שלך) היתה מצוינת.

    • 21/02/2011 ב- 20:07

      תודה

      (ואני מבקשת את סליחת המגיבים באם קבלתם מבול של תגובות שמחקתי וערכתי. המנגנון התנכל לי)

  5. תהילה
    22/02/2011 ב- 13:46

    מאד מרוצה ממך, תודה שאת כותבת את מה שכולנו חושבים
    אם כי הפעם גם אני הייתי יוצאת יותר ערסית נראה לי.
    ה"כמוך" והירעם הזה הוא אחד הדברים המכעיסים. חתיכת אידיוט. גררר.

  6. זיוה
    22/02/2011 ב- 22:38

    חיכיתי כבר שתוציאי פוסט חדש

  7. זוהר ד.
    09/03/2011 ב- 01:21

    בדיוק היום נזכרתי בכתבה שהיתה מתישהו על "עצת נפש" בערוץ 1, מנקודת מבט אוהדת. עד היום אני לא מבינה איך נתנו במה לכתבה כזאת, ולמה לכל הרוחות אני נדרשת לשלם מכספי על ההבלים האלה. היינו צריכים לתבוע אותם.

    • 09/03/2011 ב- 02:32

      לפני שנתיים במוצ"ש שקדם למצעד הגאוה בירושלים. זו, אכן, לא היתה בדיוק כתבה, אלא יותר כתבת תדמית שצולמה בכספי אשתי, משלמת המיסים. בתמורה קבלתי את ההזדמנות לצרוח עליהם בחזרה

  1. 28/11/2011 ב- 13:13

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: